סקרי סוף השבוע פוגגו כבמטה קסם את אפקט הבחירות המקדימות שהתקיימו במפלגת העבודה, אך לפני שבועות אחדים. הסקרים העניקו לעבודה שישה מנדטים והחזירו אותה לנקודת המוצא ערב הבחירות המקדימות. ה"חגיגה הדמוקרטית", "הנבחרת המוצלחת והרעננה" - כל אלו התנדפו כלא היו. גם הרכש החדש, טל רוסו, אלוף (במיל') מחוזר, שהוסיף את הנופך הביטחוני שכה חסר לה, לא סייע.
ההישגים והמאמצים הללו נפלו שדודים למול הכרזת "כחול לבן", שלא תשב עם נתניהו. הכרזה זו משכה אליה חלק ממצביעי מפלגת העבודה, שרצונם לראות את נתניהו מפנה את כס השלטון, חזק מכל אידיאולוגיה.
כך באופן אירוני, ניצח הקו שהוביל יו"ר העבודה אבי גבאי. מפלגת "כחול לבן" היא האחרונה בגוש המרכז־שמאל שהכריזה, לאחר פרסום המלצות היועמ"ש, שלא תשב עם נתניהו בממשלה.
עוד לפני כחצי שנה, כשמפלגת "כחול לבן" הייתה פנטזיה רחוקה של אהוד ברק וחבר מרעיו, הכריז גבאי בכל הזדמנות, שלא ישב עם נתניהו ומטרתו החלפת השלטון. זה היה בימים שגבאי עמד עדיין בראש מפלגה עם מספר דו ספרתי של מנדטים.
באותה תקופה נמצא גבאי בשיא זחיחותו, שקוע עמוק בחלומו כי הוא המיועד להחלפת נתניהו. המכשול היחיד שראה היה יאיר לפיד שהקדים אותו במנדטים ספורים בלבד. כדי למשוך מנדטים מלפיד ולהתבדל, בחר גבאי באסטרטגיית: "רק לא ביבי". הוא דחף מסר זה במלוא הכוח, מכל כל במה שניתנה לו. בכל הזדמנות סנט בלפיד ודחק בו להתחייב שלא ישב עם נתניהו. ספק אם גבאי עצמו האמין עד כמה המהלך יצליח לו.
לפיד, שהודיע במרץ 2018 , שלא ישב עם נתניהו במקרה של הגשת כתב אישום, התמיד בסירובו ונמנע מלהתחייב כי לא ישב עם ביבי בכל תרחיש. גל הצונאמי בדמות בני גנץ ששטף כמעט 50 אחוז ממצביעי "יש עתיד", הוביל את לפיד למעשה אסטרטגי. שבועיים לאחר הקמת "חוסן לישראל" הודיע, שלא ישב עם נתניהו אם היועמ"ש יחליט להגיש נגדו כתב אישום עם ובלי שימוע.
בנאומו הראשון נמנע גנץ מלהתחייב שלא ישב עם נתניהו, וזאת למרות החיבור עם "תלם". או אז גבאי, שהתפכח בשלב זה מחלום ראשות הממשלה, ריכז את מיטב מאמציו ולחץ על התחייבות דומה מגנץ.
החיבור בין לפיד ל"חוסן לישראל" הפיל את הפור וסתם סופית את הגולל על האפשרות לחיבור עם נתניהו. ואכן כך היה; בחמישי האחרון הושלם סופית ובהצלחה "המהלך" של גבאי.
מה יעלה בגורל מפלגתו של גבאי? מוזר לומר, אך מרבית הסיכויים שמפלגת העבודה תעבור את אחוז החסימה. אולם יש לזכור, אנחנו 5 שבועות לפני הבחירות; זמן נצח במונחים פוליטיים. רק השבוע פתחו המפלגות רשמית את מסע הבחירות שלהם וזה הולך להיות קרב קשה ומכוער בין שני גושים ברורים שיאמצו אותה כותרת למערכת הבחירות: "דווקא נתניהו" או "רק לא נתניהו". קרב רווי השמצות זה עוד עלול להסתיים באופן טרגי במחיקתה של מפלגת העבודה מהמפה הפוליטית, ולניצחון פירוס של אבי גבאי שייזכר כמי שהביא את מפלגת העבודה אל קיצה, או ע"פ הניסוח האלמותי של כבל - כמי שהפיל את הבית עליו ועל יושביו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו