רשות החדשנות, שהיא רשות ממשלתית, מציעה כלים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של מיזמים טכנולוגיים. עכשיו היא משיקה מסלול ייעודי חדש לחברות הזנק (סטרט־אפ) שהוקמו ע"י נשים. היוזמה היא ניצן נוסף בצמיחה של יזמות נשית בישראל בכלל, ובטכנולוגיה הגבוהה בפרט.
מעט נתונים: לפי הלמ"ס, ב־2017 עבדו ב"הייטק" בישראל כ־104.1 אלף נשים, לעומת 198.6 אלף גברים (34.4%). לא מפתיע לגלות שביזמות הפער גדול יותר. ע"פ מחקר של חברת IVC, מאז שנת 2000 היוו נשים רק 7% ממייסדי חברות ההזנק בישראל. עוד עולה כי ב־17 השנים האחרונות, כ־200 מנכ"ליות בלבד גייסו השקעות סיד (השקעות ראשונות) לעומת 2,564 מנכ"לים.
מעבר להיעדרן של נשים בראשות חברות, קיים גם חסם חברתי המקשה עליהן להתקבל ל"מועדון המשקיעים", שרובו המוחלט גברים. מנכ"ל רשות החדשנות, אהרן אהרן, סיפר בראיון: "הייתי בחברה באזור המרכז ששייכת לציבור מאוד ליברלי בדעותיו. כששאלתי 'למה אין לכם נשים?', התשובות שסיפקו היו כאלה שהייתי מסווג כגזעניות".
"אמרתי 'בואו נכניס את זה בצורה חזקה למשימות', ואכן משהו השתנה - נשים הפכו להיות מובילות באותה קבוצה. אז הפער התרבותי הזה משפיע גם על נשים. אתה חושב שזה לא יכול לקרות, אבל זה קורה בתוך האוכלוסייה הכי ליברלית ותל אביבית".
על רקע הדברים הללו, חשובה עוד יותר יוזמת המדינה, אשר חלק מתפקידיה הם לגשר על פערים לא מוצדקים בחברה ולהיות מודל לשינוי. כך, במסגרת המסלול החדש יעמוד גובה המענק למיזמים בבעלות נשית (לפחות 33% בעלות ואשה שנמנית על צוות ההנהלה כמנכ"לית ו/או סמנכ"לית תפעול) על 75% בשנה הראשונה ו־70% בשנה השנייה (זאת לעומת 50% במסלול הרגיל, ובדומה ליזמים מהמגזר הלא יהודי והמגזר החרדי).
על פי הרשות, אחוז הבקשות בבעלות נשית בשנתיים האחרונות עומד על כ־10% מכלל הבקשות במסלול חברות מתחילות, ומטרת הרשות היא להכפיל את מספר היוזמות הנתמכות על ידיה בשנתיים הבאות.
עוד ארוכה הדרך; אך ההתעוררות הציבורית, לצד הקמת קבוצות וארגונים ברשתות החברתיות ובמרחב הפיזי, שמטרתם היא קידום נשים בעולמות הטכנולוגיה והיזמות, ולצד מסלולי עידוד מצד המדינה, מאפשרים אופטימיות זהירה בתחילת 2019 וציפייה לכך שניצנים אלו ישגשגו ויובילו לשינוי משמעותי במספרים בשנים הקרובות.
חשוב שהמגזר הפרטי יצטרף גם הוא למגמה, ויבין את הכוח הכלכלי והתרומה שתצמח משילוב של יותר נשים בעמדות משמעותיות, בדגש על תעשיית הטכנולוגיה הגבוהה בכלל, ועולם היזמות בפרט.
יש לזכור כי נשים אינן מהוות קבוצת מיעוט בישראל, ונראה כי בשלה העת לקדם את הנושא לא רק ממניעים חברתיים וחתירה לשוויון הזדמנויות, אלא מתוך הכרה אמיתית בכוח הקנייה של הנשים, ובכוחן לזהות מגמות, להוביל דעות, לפתח לקדם ולהוביל מיזמים חדשניים ורווחיים. ההבנה הזאת תקדם את כלכלת ישראל ותבסס את מעמדה כ"אומת סטארט אפ" אמיתית.
יעל שמעון מני שותפה בקבוצת ההייטק של משרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו