באחד ממופעי האימה הטלוויזיוניים, סדרה בהמשכים שבתקציר שלה מופיע הסוף הידוע מראש - "כתב אישום לראש הממשלה" - הופיעה תמונתה של פרקליטת מיסוי וכלכלה תל אביב, ליאת בן ארי. היא ליוותה את חקירת "תיק 4000" לאורכה, וממילא היא אחת הדמויות המניעות את העלילה.
תמונתה הופיעה כרקע לעוד הדלפה אסורה בחוק, שצוטטה מפיה, מתוך דיוני הוועדה המיוחדת שנועדה לחרוץ את דינו של האיש שעליו לא חלה זכות החפות. "תיק שוחד מובהק", קבעה הפרקליטה והוסיפה, "אין פה בכלל ספק שראש הממשלה ביצע עבירות חמורות במיוחד... הגשנו כתב אישום על דברים הרבה פחות חמורים. מדובר בהטבות של מאות מיליוני שקלים".
האמירה הזו עשויה להתברר כמופרכת, אלא שבינתיים עלול הצופה התמים להבין כאילו ראש הממשלה החליט ואף העביר לחברו אלוביץ' אותם מאות מיליונים. מכיוון שקשה להניח שבן ארי מבקשת להטות את הדין, חלילה, לא נותר אלא להניח שהפרקליטה אינה יודעת כיצד ועל ידי מי נתקבלו ההחלטות על אותם מיליונים.
"ספוילר" - זה לא נתניהו. הנה ההסבר, הלקוח כולו מדיווח שהעבירה בזק לרשות ניירות ערך ולבורסה לניירות ערך ב־15.2.15, והוא גלוי לציבור, לרבות לכבוד הפרקליטה.
תקציר העלילה: 2006, הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן הממונה) מסרב לבקשת בזק להגדיל את אחזקותיה ב־yes, מעבר ל־50 אחוזים. 2009, קבוצת יורוקום, המחזיקה ב־32 אחוזים ממניות yes, מבקשת לרכוש את גרעין השליטה בבזק, שבידיה כמעט 50 אחוזים מ־yes.
כדי להימנע ממצב שבו בעלת השליטה בבזק (יורוקום) תהיה גם בעלת השליטה ב־yes, מחייבים את יורוקום למכור את מניותיה ב־yes. עד לביצוע חובת המכירה, מופקדות המניות בידי הממונה, ובמגרש שלו חונה המיזוג החשבונאי.
2010, על פניו מושלמת רכישת בזק על ידי יורוקום. בעיתונים מופיעה תמונה מחויכת של שר התקשורת משה כחלון לוחץ את ידו של אלוביץ'. התבלבלתם? גם אני. עד כאן כבר למדנו להבין שמשרד התקשורת הוא לא מחותן מרכזי בעסקה; תפקידו בסך הכל להעניק אישור.
חִשבו על העברת בעלות שעושים בדואר בעת רכישת רכב חדש; מה בדיוק תפקידו של הפקיד שמאחורי הדלפק? חותמת. באוויר נשארת תלויה שאלת הסכום שתקבל יורוקום (אלוביץ') בתמורה לחלקה ב־yes, שכבר מהווה 50.2 אחוזים, לאחר רכישת מניותיהם של שותפים אחרים. מייד נחזור לזה.
2012, הממונה, ד"ר שלומי פריזט, מאשר את המיזוג בכפוף לתנאים שעודכנו. שלהי 2013, הממונה מפרסם "תנאים למיזוג בזק־yes להערות הציבור... שבכפוף אליהם שוקלת הרשות לאשר את המיזוג הנבחן". כחצי שנה אחרי כן, ב־2014, הפעם ד"ר אסף אילת כמ"מ הממונה, מאשר שוב את המיזוג ומפרסם מסמך מנומק.
פברואר 2015, בזק מעבירה לרשות ניירות ערך את הדיווח שהזכרנו על סיכום עסקת המיזוג, שאחריה תשיג שליטה מלאה על yes. הגענו ל"מאות המיליונים" שפורסמו בהדלפה שבפתיחה.
תמורת חלקה ב־yes קיבלה יורוקום 680 מיליון שקלים. בקביעת הסכום עסקו החברות הגדולות בארץ ובעולם בתחום הפיננסים - מצד בזק, חברת מריל לינץ' (חטיבת ניהול ההון של בנק אמריקה), ומצד יורוקום, ג'יי פי מורגן צ'ייס (תאגיד בנקאי אמריקני רב־לאומי בתחום ניירות ערך, השקעות ובנקאות קמעונאית).
הוגנות הסכום נבדקה על ידי טובי הכלכלנים, רואי החשבון והיועצים בתחום. הכל במסמך הגלוי לכל. לסכום נוספה הטבת מס בסך 188 מיליון שקלים, המבוססת על הפסדיה של yes ב־2013, ונקבעה על ידי מס הכנסה. הסכום השלישי והאחרון, 170 מיליון שקלים, נקבע כתמורה עתידית המותנית בביצועים של yes. לאחר ההסכמה והתשלום תשוחררנה המניות מאחזקתו של הממונה, ואפשר יהיה לצאת לדרך. מאות מילים על עיקרי התהליך, ואף לא אחת על נתניהו? - פשוט, הוא לא היה מעורב. ואל תיתנו שיעבדו עליכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו