תמיד אפשר לייצר באמצעות פרובוקציה פיגוע תקשורתי שיגרום למשברון ביחסי ישראל־פולין. זה לא אומר שפולין אינה בעלת ברית טבעית של ישראל לצד עוד מדינות שפרופ' יהודה באואר מגדיר כאנטישמיות. אפשר להגדיר את הפרשנים הצפויים, המיידיים, כמו חוקרי שואה ובני סמכא בענייני פולין, בתור הדמגוגים החדשים.
לא צריך סטטיסטיקה כדי לומר בוודאות שבפולין יש לא מעט אנטישמים; אבל האנטישמיות אינה אידיאולוגיה של המשטר או המדינה הפולנית. בימינו, כשממסדים ומדינאים "נאורים" מבקשים לכונן משטר פוסט־לאומי בעולם - פולין (כמו הונגריה, צ'כיה וארה"ב של טראמפ) היא מדינה שצריך לטפח את הקשר איתה.
היא ניצבת לצידנו מול מעצמה מזרח־תיכונית, איראן, שאצלה האנטישמיות היא בהחלט כן אידיאולוגיה רשמית. ייתכן שחוקרי השואה שכחו זאת, אבל יש הבדל בין אנטישמיות הקיימת כמחלה שהחקלאים מתאמצים תמיד להדביר, לבין אנטישמיות שהופכת לחלק אורגני מאידיאולוגיית המדינה. זאת התופעה המסוכנת, שמלבה את גחלי האנטישמיות הלוחשות ברוב העולם המערבי.
באילו מדינות האנטישמיות היא אידיאולוגיה, וכתוצאה מזה גם נשק אסטרטגי? מלבד איראן, גם הרש"פ על שני אגפיה - האש"פי והחמאסי; ונצואלה, צפון קוריאה וכמה ממדינות ערב. בצרפת האנטישמיות במסווה של אנטי־ציונות נמצאת באוויר שנושמים ברחוב, כפי שיעיד אלן פינקלקראוט.
בבריטניה כל החשיפות על האנטישמיות של ג'רמי קורבין לא שחקו את מעמדו. לעומתן, בפולין היום יותר בטוח להיות יהודי מאשר בארה"ב, בבריטניה או בצרפת. בהונגריה של אורבן יותר בטוח ליהודים מאשר בגרמניה.
בפולין, אשר עמה נאבק בכובש הגרמני, היתה סביבה ידידותית לרצח; אבל דווקא מדינות מערב אירופה שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית. הולנד תרמה כוח אס.אס משמעותי ביותר, בלגיה, צרפת כמובן, ונורבגיה; אפילו שבדיה היתה במידה רבה משתפת פעולה.
כיום מדינות מערב אירופה מייצרות סביבה ידידותית לכוחות המבקשים להרוס את ישראל - בפוליטיסייד (השמדת מדינה) או במלחמה. מערב אירופה, בריטניה וארה"ב שמרו בעבר על עליונותן באמצעות העוצמה האימפריאליסטית הבוטה.
משום מה הן ממשיכות לשמר את "עליונותן" דרך השליטה במוסדות בינלאומיים - ביה"ד בהאג (בירת השמאל הישראלי), האיחוד האירופי, האו"ם ורשת האוניברסיטאות שמנהיגה שיטור עוין לאנשי אקדמיה ישראלים.
מעניין, כשהולנד מחליטה להעביר שיפוט מוסרי מדיני על ביהמ"ש העליון בישראל, זה מתקבל בטבעיות על ידי פרשני התקשורת; לא שמעתי שפרופ' קרמניצר התקומם. הם לא רואים בעיה בכך שארגון פנים־ישראלי עוין כמו בצלם משתף פעולה עם טריק זול כמו זה שההולנדים מבצעים נגד ישראל מהזווית המשפטית. 90 אחוז מאחיה ומאחיותיה של אנה פרנק נטבחו. זה לא אומר משהו?
גורל היהודים בימינו זה מדינת ישראל. בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים, לא היסס יצחק רבין, כשגריר בוושינגטון, להביע תמיכה וידידות כלפי הנשיא ניקסון. ניקסון היה אנטישמי גס בחדרי חדרים, אבל ברגע האמת, בין 1969 ל־1974, הוא נתן לישראל את הדרוש לה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו