העבודה העמידה נבחרת חסרת ניסיון

ההתלהבות במפלגת העבודה מתוצאות הבחירות המקדימות מוגזמת. ראשית התרגשו מכך ש־56 אחוזים מחברי המפלגה השתתפו בבחירות, ואז התפעלו מהרכב הרשימה החדשה.

"היום בחרנו את הנבחרת הטובה ביותר בכנסת", בירך יו"ר העבודה בחגיגיות לאחר פרסום התוצאות, "זאת הנבחרת שתדע לשמור על ביטחון המדינה, לנהל מו"מ מדיני של ממש, לשמור על הדמוקרטיה".

אבל אין לשכוח שלמרות הסומק שעלה שלשום בלחייהם של גבאי ואנשיו, הסקרים לא מעניקים להם יותר משבעה מנדטים בבחירות. האם רבבות מצביעי המפלגה המאוכזבים ממנהיגיה ומהתנהלותם, ישובו ב־9 באפריל הביתה?

עם כל הכבוד וההערכה שיש לי לחברי הכנסת של העבודה, הם לא הנבחרת הטובה ביותר בכנסת. בליכוד, ביש עתיד, בכולנו, בבית היהודי ובש"ס יש ח"כים לא פחות מוכשרים וחרוצים. למעט ח"כ עמיר פרץ (שהיה שנה אחת בלבד שר הביטחון ובמשך כמה שנים יו"ר ההסתדרות), שאר הנבחרים ברשימת העבודה הם חסרי כל ניסיון מדיני. איש מהם לא היה שר בממשלה ולא מילא שום תפקיד ביצועי. 

ח"כ שלי יחימוביץ' היא הבולטת ביותר מהח"כים בעשירייה הראשונה. היא משמשת יו"ר האופוזיציה והיתה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ופעילה מאוד בוועדת הכספים, אבל מעולם לא ישבה סביב שולחן הממשלה. גם ח"כ עמר בר־לב, המשקיע את עיקר זמנו ומרצו בוועדת החוץ והביטחון ובוועדות המשנה שלה, לא מילא בפוליטיקה שום תפקיד ביצועי. הוא הדין לגבי מרב מיכאלי ורויטל סויד שהיו פרלמנטריות טובות ואיכותיות, אבל הן נעדרות כל ניסיון בתחום המדיני.

שני המנצחים הגדולים - הח"כים איציק שמולי וסתיו שפיר - משוללי ניסיון מדיני ופוליטי. שניהם היו ממנהיגי המחאה החברתית של 2011 ונבחרו לכנסת לראשונה ב־2013, כלומר מכהנים בכנסת כשש שנים בלבד.

הם יזמו חוקים רבים בתחומים חברתיים וסיוע לקשישים ולמעוטי יכולת. שמולי היה פעיל גם במאבק בנושא הדיור. שפיר הפגינה פעילות נמרצת בוועדת הכספים, וגם הצליחה לשכנע את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להקים ועדה בראשותה, שתדון בנושא השקיפות, שם ביצעה פעילות חשובה וברוכה. 

כל הח"כים האחרים נדחקו למקומות לא ריאליים. הבולט שבהם הוא איתן כבל, המכהן בכנסת ברציפות 23 שנים (מ־1996). הוא בעל ניסיון מיניסטריאלי מסוים (במשך שנה היה שר ממונה על רשות השידור בממשלת אולמרט) וניסיון פרלמנטרי עשיר. בכנסת היוצאת ניהל בכישרון את דיוני ועדת הכלכלה; בעבר היה מזכ"ל מפלגת העבודה וחבר פעיל בוועדת החוץ והביטחון ועמד בראש השדולה למען חיילי המילואים (ויזם חוקים לשיפור תנאי השירות). 

החלטתו של יו"ר המפלגה לוותר על ניסיונו ועל יכולותיו של כבל היא טעות קשה. גם הרחקתם ממקומות ריאליים של נחמן שי, משה מזרחי ויוסי יונה אינה מוצדקת. האם הציבור יקנה את ההצעה של מפלגת העבודה? אני בספק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו