הסופר היהודי־פראגי פרנץ קפקא, שספריו תיארו מציאות אבסורדית, סיוטית, שבה האדם אבוד וחסר אונים מול מנגנון ביורוקרטי מאיים או שלטון אפוף רוע, היה עשוי למצוא השראה רבה בישראל של 2019. לעיתים דומה שהמציאות העכשווית בישראל, שבה הישר עקום, העוקם ישר, החולשה היא חוסן והשחור לבן - אינה שונה, ואולי אף חמורה, מתיאוריו של קפקא.
בעקבות כישלונו להשיג מהפך בבחירות האחרונות, מחנה השמאל־מרכז משנה את שיטת פעילותו כדי להבטיח את השבת השלטון לידיו בכל מחיר. לאחר גוויעתה המהירה של "מחאת הצדק החברתי" הבורגנית, ואחרי שמלחמות עזה ולבנון, לצד הלבלוב המדמם של האביב הערבי, שכנעו רוב ישראלי מוצק שנסיגות נוספות הן נוסחה בטוחה להתאבדות, משקיע מחנה "תחזירו לנו את המדינה" את מאמציו ביצירת סדר יום ציבורי חלופי. הוא משתמש בכל שופריו כדי להעמיד בלב השיח את ה"שחיתות", וליתר דיוק, לייצר מצג של שחיתות שלטונית סביב רה"מ נתניהו.
נכון, גם בישראל, כמו בכל מדינות המערב, קיימת רמה מסוימת של שחיתות, בכל מערכות השלטון. אך דומה שמאז התבוסה בבחירות 2015, הוחלט שהדרך היחידה לפגוע במעמדו של נתניהו היא להדביק לו תווית של "מושחת", שעד מהרה ובטרם כתב אישום כבר הפכה ל"מורשע" ו"מקומו בכלא". הדרך היתה פשוטה: בזה אחר זה הופצו דיווחים ושמועות על "עוד פרשה". בעוד החקירה מתנהלת, ברחוב כבר גזרו את דינו של רה"מ. הפגנות רחוב מונהגות בידי גורמים שאינם מסתירים את רצונם בהחלפת השלטון בכל דרך, כולל הפעלת לחץ אישי וציבורי כבד על היועץ המשפטי לממשלה, כדי להביא להפללתו המהירה והבטוחה של נתניהו.
הלוחמה הפסיכולוגית הזו נועדה ללבות אווירה של מיאוס ציבורי מנתניהו, ממפלגתו ומממשלתו, באמצעות הצפה שיטתית של מידע מוטה או שקרי. אבל הנמען העיקרי הוא היועמ"ש מנדלבליט. המשוואה פשוטה: אם היועץ יחליט שלא להעמיד את נתניהו לדין, הוא יואשם בחולשה, או בשיתוף פעולה נואל עם רה"מ, ואולי אף בדברים חמורים מכך.
בדיעבד, לא נותרו ליועץ המשפטי הרבה ברירות. אם בפרשת הצוללות, שאמורה היתה לזעזע את אמות הספים, לא נמצאו כל ראיות לשחיתות מצידו של רה"מ, ואם בסאגת פגישותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" אי אפשר להפליל את נתניהו מבלי להפליל את רוב המערכת הפוליטית - אפשר לנסות לרכוב על "פרשת השוחד" המגוחכת סביב אתר החדשות "וואלה!". אחד מכותביו הארסיים ביותר נגד נתניהו, אמיר אורן, סיכם השבוע את העניינים כך: "אריה או שפן - מנדלבליט צריך להחליט איך להגיב על מתקפת נתניהו". "וואלה!", אתר אינטרנט המעורב לכאורה עד מעל לראש בפרשה הנחקרת, מסביר ליועץ המשפטי כיצד עליו לנהוג באופן שאינו משתמע לשתי פנים: או שאתה אריה - כלומר איתנו, או שאתה שפן - כלומר איתו. לחיי הבחירה החופשית!
הטירוף שבטוויית המציאות הדמיונית בא לידי ביטוי במאמרו של אורן. אבל המתקפה, לכאורה, של רה"מ על היועמ"ש, מכוונת נגד אותם גורמים מקרב האופוזיציה, שבשנים האחרונות ניהלו מסע ציד אחרי מנדלבליט כדי לייצר מכבש לחצים שיחייב אותו לשרת את מטרתם, הפללת נתניהו. באופן פרדוקסלי, נראה שדווקא נתניהו יצא להגנתו של היועץ המשפטי לממשלה, בפרט אל מול הלחץ ההיסטרי שיוצרת האופוזיציה סביבו.
עם זאת, במציאות ה"קפקא־פייק ניוז" שישראל טובעת בה פוליטית, תקשורתית, אינטלקטואלית ותרבותית, המגננה הופכת למתקפה, והתמיכה - למערכת דה־לגיטימציה. העובדות אינן מעלות או מורידות; מרגע שהוצבה בכיכר, הגיליוטינה חייבת לערוף ראשים. כפי שכתב קפקא בספרו "המשפט": "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד הוא נעצר על לא עוול בכפו". מן הסתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו