דובריו הרהוטים של השמאל ממרקים מקלדות ומיקרופונים. המומחיות היומיומית בקינה ובטינה על מצב בלתי נסבל, על אבדון וכאוס קרבים, תעצים את עצמה בתיבת התהודה המתרחבת. אלה מקוננים על "הימים שבהם היו דמוקרטיה וכבוד לחוק". אחרים נאנחים וסופקים כפיים כאיוב לאחר שמועת הבשורה המרה; "בימים ההם היתה תקווה", הם מוסיפים בדאבה, בכוונם את הנהי אל מצביעי הליכוד. אמנם אין אחידות בצורת המספד, אבל, השיטות השונות לתקוף את מצביעי הליכוד במיוחד, ולחלופין, לנסות לטמון להם מלכודת דבש, תכליתן אחת: לערער את יציבות המחשבה העצמאית, כאילו מצביעי הליכוד אינם יודעים לעשות זאת בכוח מחשבתם ותבונתם.
שיטת הגזר מן העבר אל השוט שבהווה היא שיטה ידועה בתרמיתה. שהרי המתאוננים והמקוננים לא רק שלא הצביעו ליכוד בעבר, הם שנאו אותו בעוצמות שאינן נופלות מהמתרחש היום. הם יהללו את מייסדי הליכוד וירבו בשבחי תבונתם הפוליטית, תוך השכָּחה מכוונת ששוט השנאה הצליף בגבם של מנחם בגין ושל דוד לוי כאחד. חבל הייסורים היה מנת חלקם של יעקב מרידור ושל שמחה ארליך, ליברל־דמוקרטים שכאלה, של פעם. כינויי הגנאי כלפי הליכוד כיום, הם אמירות חלביות לעומת מה שהראשונים ספגו.
עד שבאו "הליכודניקים החדשים". בכלי ההטעיה הידועים והנדושים עד לזרא, הם מנסים "להחזיר את הליכוד מדרכו הרעה אל ערכיו הישנים". במסע מחוכם ומתנשא - כיאה למי שבא לספר לי עד כמה חסרי תבונה אנחנו, מיוסרים עד מוות משנאת הנאורות והקדמה, עד כמה מתלהמים וחסרי ידע אנחנו, מגנים בחירוף פנאטי על ראש התנועה שהוא גם ראש הממשלה - הם מנסים להפוך את היוצרות, מבפנים. הם מתעבים את "מפקדי הארגזים" (מפקדי ארגזים היו כידוע במפלגת העבודה הגוססת), ומשתמשים באותה שיטה רק באופן אלקטרוני, דהיינו התפקדות "צווארון לבן", שלא כמו עדרי המצביעים ה"רגילים".
מאירי וחבריו פועלים להחזיר את הליכוד לערכיו הישנים, תוך ציטוט ז'בוטינסקי. וכמובן שבה ועולה הקינה על העבר המפואר של חברי תנועת הליכוד ועל ההדר הבית"רי, על השליטה במכמני שפתו של ראש התנועה, דרך הדבש של בגין. ואז בא המקל: "הליכוד של היום זה ביטן וזוהר וחזן, ואמסלם", ונתניהו כמובן, הוא הרע בכל הסיפור. ברור כשמש בצוהרי יום איך שבסוף כל משפט של מתעב ליכוד מקצועי, עולה הגזענות ממעמקים. אני מניח שמקוצר היריעה שכח את מירי רגב ומזוז וגמליאל. "הליכודניקים החדשים" באים להשתלט מבפנים ולשבש את האיזון בתוך תנועה עממית רחבת היקף.
אם החבורה הזאת חותרת לערכים נכונים של יושר והדר, שיואילו להתחייב, מוסרית כמובן, שהם וחבריהם ישימו את פתק "מחל" בקלפי. שיעמדו על דוכן שבועה וירטואלי ויישבעו שבועת עולם שהפתק וההתפקדות חד הם. לא שיש סיבה מספיק טובה להאמין להם; הם לא יישבעו והם גם לא יצביעו ליכוד. כדאי לקרוא שוב את "1984" על "שיחדש" ועל "אמת ושקר" לפני שניגשים לקלפי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו