חציית הקווים של קרוליין גליק, עיתונאית בכירה ב"ג'רוזלם פוסט", נתקבלה בגידופים מצד עמיתיה למקצוע. שונאיה, שספק אם הקפידו לקרוא את טוריה בשפה האנגלית, נאחזו בדעותיה כדי להשתלח בה. בין היתר, הדביקו לה את הכינוי "משיחית", שקיבל מעמד של קדושה בלקסיקון. הגידוף הקדוש.
מה תוכל גליק לתרום לחיים הפרלמנטריים הסוערים? האם תוכל להיות שותפה לתרגילים מפלגתיים, דוגמת זה שנקטו מנהיגיה החדשים, השרים שקד ובנט, שפרשו מהבית היהודי? האומנם מפלגת הימין החדש תאפשר למתמודדת להיות פוליטיקאית משפיעה, השואפת לחזק את המדינה הציונית ברוח מאמריה, ואף להבטיח את המשך מנהיגותו של נתניהו, שבו היא תומכת?
אם ברצונה לשרוד בפוליטיקה, על גליק להצטייד בסתגלנות לאווירה הכעורה שהשתלטה על הכנסת, המציינת בימים אלה 70 שנה להיווסדה. ואכן, את מאמרה האחרון עד כה מקדישה גליק לקינה על השקיעה במעמד הכנסת. היא מבקרת בחריפות את בית המשפט העליון, שבהחלטותיו נוגס ברשות המחוקקת, וחותר תחת מעמדה.
כקצינה בצה"ל היתה גליק שותפה לדיאלוג עם הצד הפלשתיני, בעיקר בתחומים האזרחיים. אפשר שגם במגעים אלה הגיעה למסקנה שהשיחות עם הפלשתינים מובילות לדרך ללא מוצא. אבל מה יהיה אם הבית החדש שלה יעמוד בפני הדילמה אם להתפשר במו"מ עם הצד הפלשתיני, בהנחה, אולי שגויה, שתושג פשרה, גם בהנהגת הפוליטיקאי נתניהו, מושא הערצתה? הרי כבר היה בימין מנהיג אידיאולוג, מנחם בגין, שהתפשר גם התפשר למען הסכם השלום עם מצרים. והפוליטיקה, כבר נאמר, היא אמנות הפשרה. האם גליק, שהיא כה חד־משמעית לפי מאמריה, תהיה מוכנה לפשרה מדינית, אם תושג?
ומה בדבר מנהיגיה החדשים, שקד ובנט? הלוא תהום פעורה בין הצהרות מרוץ הבחירות לבין חיי המעשה, בכנסת. הרי גם על תרחיש זה של פשרה תצטרך, אולי, הכנסת להכריע ביום מן הימים. וכיצד תצביע אז גליק? טוב, כאשר יגיעו היא וסיעתה החדשה לגשר, שלא הוקם עדיין, תיאלץ גם היא להחליט, לאחר דיון פנימי־אישי, כיצד להצביע. כאדם מפוכח, נראה כי חברת הכנסת לעתיד, המודעת לחיי המעשה, עלולה למצוא את עצמה מצביעה בניגוד לעמדותיה האישיות, אם מפלגתה תהיה שותפה לממשלה הבאה.
זוהי דילמה שבפניה מתייצב כל עיתונאי, אם הוא בעל עמדות עקרוניות: הוא נוטש את המקלדת למען מושב בבית המחוקקים. היד קלה על מקשי המקלדת, אבל קשה כאשר האצבע עושה את דרכה אל כפתור ההצבעה. למרות כל הדילמות שבהן תצטרך להכריע, יש להעריך את גליק, ילידת שיקגו, על החלטתה להמשיך לתחנה הבאה במסעה הציוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו