1 עלילות מכבי חיפה בסמי עופר קיבלו אתמול רף חדש של ביזאר. עד שהירוקים הצליחו בדרך מרשימה למדי להפוך פיגור ליתרון, בא בדקה ה־94 דווקא השוער של ק"ש, דז'יוגאס ברטקוס, והשתחל בין ידיו של גיא חיימוב כדי לקבוע 2:2. רציתי כבר להגיד, ברוח החג, שאיתי מרדכי הוא סוג של יהודה המכבי, אבל גורלה של חיפה נכון לעכשיו מזכיר את גורלו של איוב. המכות שהיא חוטפת - בים, באוויר וביבשה, הן כבר פולקלור. בלתי ניתנות לצפייה לאוהדים, אבל קאלט לחובבי הז'אנר.
חיפה התאימה לעצמה סגנון משחק של קבוצה קטנה. היא מגיבה להתרחשויות, ולא כל כך יוזמת. רק כשפיגרה חזרה להסתער על ברטקוס, וכשהשלימה מהפך יפה חזרה לעמדת המוצא המתגוננת וחסרת הביטחון שלה. ק"ש הריחה שחיפה מדממת ושלחה את האומלל של המשחק לרחבה כדי לרדת גיבור לחדר ההלבשה.
לגבי נסיבות הפרישה של גוטמן, השאלה הגדולה היא אם מעבר לחלום ולרצון של המאמן לסגור מעגל אצל שחר, חיפה עצמה ביצעה ערב החתמתו סיעור מוחות רציני לגבי ההיסטוריה הרפואית המועדת לפורענות שלו? ליבי איתם.
2 גם האלופה היוצאת הפועל ב"ש אוספת עלבונות בצרור שלה. זה לא רק שהיא נושלה ממשחק העונה, שאליו נכנסה בני יהודה, אלא שהשבוע היא ושוער הנבחרת אריאל הרוש ספגו שבעה שערים בשלושה משחקים - בכולם היא הובילה בבטחה גם בתוצאה וגם בשחקנים, ובסוף שמטה 6 נקודות שיכלו לשים אותה במקום אחר.
לברק בכר יש סגל ענק, שבמצב הנוכחי מזיק יותר מאשר מועיל. שפת הגוף במגרש, במיוחד של ג'ון אוגו, מלמדת שהוא ויתר כבר, אבל גם הספסל משדר השלמה עם המצב. אלא שאנחנו רק אחרי סיבוב אחד, והמבחן של בכר - מאמן מעולה ורציני - הוא גדול, כי הוא עוד לא חווה משבר מקצועי מתמשך כזה מאז שהגיע לעיר, ובינתיים זה נראה שאין לו פתרונות, לא מקצועיים ובעיקר לא מנטליים.
3 למרות שהיא משייטת לאליפות אחרי היעדרות של שלוש עונות, מכבי ת"א סוגרת את הטור ולא פותחת אותו, כי היא הכי פחות סיפור בליגה מטורללת שבה בית"ר, הפועל ת"א ומכבי חיפה לוקחות דמי אבטלה וחולמות להיות הפועל חדרה. בכל פעם שמכבי פוגשת קבוצה שנושקת אליה היא ממהרת לקבוע עובדות בשטח.
ככה היה ברביעייה לחדרה, וככה אתמול עם פתיחה חזקה שגובתה בשטויות של קוויאר. ההפרש כבר 11 נק', מה שאומר שהאויב העיקרי של מכבי עכשיו הוא השעמום, כפי שהסתמן מהדקה ה־25 אמש והביא את בני יהודה לחזור. איביץ', שמקבל הרבה כסף, מחוייב להשאיר את כולם ערניים עד הסוף.
4 יוסי בניון, תזכור דבר אחד - את מה שעשית בקריירה אין אף אחד שיכול לקחת לך, אבל בסוף הזיכרון של האנשים קצר. הצעירים, בעיקר, יזכרו את ההתנהלות בסוף, לא חבל?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו