מלחמה נשכחת מתחוללת בתימן

המלחמה הנשכחת בתימן חזרה לכותרות. לא בשל הדיווח שיותר מ־85,000 ילדים מתחת לגיל חמש מתו במהלכה ברעב, וגם לא בשל הצלחת טהרן לבסס בתימן נוכחות צבאית.

הסיבה לזרקור התקשורתי שהופנה לתימן, נמצא ברצון להשתמש בטרגדיה המתחוללת בה כדי לחבוט ביורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. בן סלמאן מואשם לא רק ברצח העיתונאי הסעודי, עדנאן חשוקג'י, אלא גם באחריות לדם הנשפך בתימן. המעורבות הצבאית של סעודיה בתימן החלה במרץ 2015 כדי למנוע את ניצחון החות'ים, בעלי בריתם של איראן והחיזבאללה, ואת השתלטותם על תימן.

החות'ים הם כוח מוביל, גם אם לא יחיד, בעדה השיעית בתימן, המהווה כמחצית האוכלוסייה. מדובר בזרם שיעי מתון, רחוק מאיראן ומתפיסת עולמה, שחי מאות בשנים בדו קיום עם העדה הסונית בתימן, ובשכנות טובה עם המדינות הסוניות השכנות ובראשן סעודיה. אלא שהמארג העדתי והשבטי העדין בתימן, נקרע לגזרים עם פרוץ "האביב הערבי" ב־2011. במלחמת האזרחים שפרצה, גברו החות'ים. הם לא היססו להיעזר באיראנים שביקשו להפוך את השיעים בתימן לבעלי בריתם ושליחיהם, בדיוק כפי שעשו בלבנון, עיראק וסוריה.

תימן היא מדינה ענייה ונחשלת, אבל יש לה חשיבות אסטרטגית בזכות מיקומה הגיאוגרפי בדרומה של ערב הסעודית (הבטן הרכה של הממלכה) ולפתחו של ים סוף. הכלל הנקוט על מדינות המפרץ הוא, שיש לעצור את האיראנים, שכן אם לא ייבלמו בתימן, סופם לשלוח ידם לערב הסעודית ולמדינות המפרץ. כך החלה הלחימה הסעודית בתימן. 

המעורבות התבססה על מתקפות מהאוויר, שכידוע אינן מסוגלות להביא להכרעה. במלחמה השתרר מבוי סתום, שאת מחירו משלמים אזרחי המדינה המתים בהמוניהם. טהרן מיהרה לנצל את הטרגדיה והפכה את תימן לבסיס שיגור טילים לערי סעודיה, ולאחרונה גם לעבר ספינות בים סוף. אפשר שלא ירחק היום, והאיראנים יוכלו לחסום את ים סוף בפני שייט ישראלי ומטוסים ישראלים באזור.

בימים האחרונים דווח מוושינגטון, שארה"ב שוקלת לחדול מלסייע לסעודים במלחמתם בתימן. ייתכן שהאמריקנים חשים אי נוחות לנוכח הכישלון הסעודי להשיג הכרעה, אך מתברר גם שהמלחמה שנויה במחלוקת בין ממשל טראמפ ליריביו הדמוקרטיים. האחרונים טוענים שבן סלמאן העניק לטראמפ סיוע כספי או סיכם על עסקאות ענק עם ארה"ב, כדי לעזור באופן עקיף לממשלו. מצער לגלות, כי שאלת היחסים עם סעודיה - שנתפסה תמיד כאינטרס אמריקני עליון המשותף לשתי המפלגות - הפכה לסוגיה שבמחלוקת. 

עדיין לא הכל אבוד. החות'ים אינם נתונים בהכרח בכיסם של האיראנים, והשאלה היא המחיר שיוצע להם. לתימנים מסורת ארוכה של לוחמנות והגנה עיקשת על עצמאותם. האחרון שחווה נחישות תימנית זו על בשרו, היה הנשיא המצרי, נאצר, ששלח את כוחותיו לתימן בראשית שנות ה־60, ונאלץ להחזירם בבושת פנים למצרים.

מעורבות אמריקנית פעילה יותר בתימן, במטרה למצוא מוצא, אפילו של פשרה, מן המשבר, תוך מאמץ לחסום את ניסיונותיה של איראן להבעיר אש בתימן, עשויה לפתור את התסבוכת. שהרי האיראנים הם היחידים המרוויחים מהתמשכות המלחמה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו