הנשים אינן חריגות באלימות כלפיהן

אלימות נגד נשים על שלל ביטוייה - הפיזיים, המילוליים, האונס, ההטרדות המיניות והקצה המדמם: רצח נשים - היא אחת מהסוגיות החברתיות העצובות והקשות בחברה. כמעט אין כיום אדם שלא חושב שמדובר בתופעה מחרידה. 

אז כיצד ייתכן, שבסוף 2018, למרות המודעות והמענה המגוון שיש לנשים, עדיין מספרים שלא רק שהתופעות הללו לא נעלמו, אלא אף התגברו? יתרה מכך, בשנה האחרונה היינו עדים לקמפיינים על אלימות גברית וכתבות במשדרי החדשות המרכזיים, המעבירים תחושה שאנו הנשים חיות במחנה ריכוז או תחת טרור גברים יומיומי - ועדיין לא רואים פתרון לאלימות כלפי נשים. האם יכול להיות שאנחנו פשוט לא מאירים בפנס לכיוון הנכון? 

חוקרים באקדמיה ואנשי טיפול בשטח יודעים כבר שנים רבות, שאלימות במשפחה בכלל, ובין בני זוג בפרט, היא נושא מורכב ובוודאי לא חד־ממדי, כפי שהוא מוצג לנו. האלימות הפיזית במשפחה מופנית נגד כולם - נשים, ילדים, זקנים, אחים ואחיות וגם גברים. מאות מחקרים ב־50 השנים האחרונות ממשיכים להצביע בעקביות, שהאלימות היותר נפוצה היא כלפי ילדים (כ־70%), לאחר מכן כלפי זקנים (כ25%) והכי פחות מתרחשת בין בני זוג (כ־7% בחברה מערבית עד 25% בחברות שמרניות). זאת, לעומת התוקפנות המילולית המלווה בקללות, השפלות ואיומים, שהיא הרבה יותר נפוצה בבתים רבים, ואין לה כיוון מגדרי יחיד. 

באותה נשימה, חשוב לנפץ מיתוס נוסף לגבי תכיפות האלימות והשפעותיה ההרסניות על הפרט במשפחה. גם האחוזים המצוינים למעלה מציגים רצף של שימוש באלימות, ובתוך הסטטיסטיקה קיימים הורים וזוגות רבים, החיים עם אפיזודה אלימה או תוקפנית בשלום ועם אהבה רבה כלפי ילדיהם או בני זוגם. 

למרות הידע הזה, עדיין מרבית המשאבים והמודעות מופנית לטיפול בקבוצה אחת: הנשים המוכות. אנחנו ממשיכים להיאבק רק באלימות כלפי נשים, וככל שמדובר ביום ראוי, חשוב ומשמעותי הוא לא משקף את מורכבות התופעה. לשמחתנו, מצב המגדר הנשי בחברה מעולם לא היה טוב יותר. משום כך, אני מצפה דווקא מאיתנו הנשים להרים את הכפפה, ולהעביר מסר אחיד שהאלימות לא מקובלת, וצריכה להיפסק נגד כל הפרטים במשפחה. אנחנו צריכות לדאוג לשינוי הכותרת והרחבתה ל"יום נגד אלימות במשפחה". 

זה כל כך חשוב, מפני שלעולם לא נצליח לרפא איבר אחד אם הגוף כולו חולה. שינוי השם יגרום לכך שהטיפול בתחום יתקיים באופן נכון, מקצועי והולם יותר ויוביל לתוצאות טובות ממה שהושגו עד כה. אלימות היא אלימות כלפי כולם בתוך הבית, וכולם ראויים לחמלה.

ד"ר רונית דרור היא עובדת סוציאלית, מומחית לאלימות במשפחה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו