הגל הכחול לא שטף את אמריקה

בניגוד לפרשנויות מסוימות, תוצאות בחירות נובמבר 2018 - לבית הנבחרים ולשליש הסנאט - רחוקות מלהוות תבוסה לנשיא טראמפ. הנשיא התמקד בסיוע למועמדים הרפובליקנים בסנאט, שהביא למפלגתו הישג חריג בסנאט בבחירות אמצע כהונת נשיא (תוספת של 3-5 מושבים לרוב הרפובליקני) והפסד סביר בבית הנבחרים (25-30 מושבים שהביאו לרוב דמוקרטי). 

ב־2010 הפסידה מפלגתו של הנשיא אובאמה 63 מושבים בבית הנבחרים ו־6 בסנאט. ב־1994 הפסידה מפלגתו של הנשיא קלינטון 54 מושבים בבית הנבחרים ו־9 בסנאט. מ־1934 היו רק שלושה נשיאים שנהנו מניצחון מפלגתם בשני בתי המחוקקים: רוזוולט ב־1934, קלינטון ב־1998 ובוש ב־2002.  

הסנאט אחראי למינוי שופטים עליונים ופדרליים, חברי קבינט ושגרירים; הגדלת הרוב הרפובליקני עשויה להקל על טראמפ להחליף שרים ולמנות עוד עשרות שופטים פדרליים וכן שופט שמרן או אף שניים לביהמ"ש העליון, לאור גילם המופלג (85 ו־80) ומצב בריאותם של שני שופטים ליברלים מכהנים. סנאט רפובליקני גם שולל תרחיש הדחה של טראמפ, מכיוון שהדבר מותנה בתמיכת שני בתי המחוקקים. 

לעומת זאת, בית הנבחרים יהיה בשליטת המפלגה הדמוקרטית ובכוחו למנוע חקיקת חוקים ואישור תקציבים (המחייבים את אישור שני הבתים), ולצמצם את מרחב התמרון של טראמפ בזירה הפנימית והבינלאומית, האזרחית והביטחונית. בית הנבחרים יכול ליזום חקירות מביכות של טראמפ, ולשבש את סדר יומו של הנשיא. 

האם בית הנבחרים החדש יתמקד בניסיון להתיש ולהדיח את טראמפ, או בגישור על הפערים בין זרועות הממשל ובחקיקה חיונית בבריאות, בחינוך, בחקלאות, בתעבורה ובביטחון?

ב־1995 וב־2011 הסתנוורו ההנהגות הרפובליקניות של הסנאט ובית הנבחרים מניצחונן הסוחף בבחירות אמצע הכהונה, והרחיקו לכת בניסיון לנטרל את הנשיאים קלינטון ואובאמה. בכך המאיסו עצמן על הבוחרים - שליש מהם אינם משתייכים לאף מפלגה - וסללו הדרך לכהונה שנייה של נשיאים יריבים. 

תוצאות הבחירות נקבעו, אמנם, ע"פ נושאי פנים כמו כלכלה, ביטוח בריאות, תהליך מינוי השופט קבאנו, חוקי הגירה, רווחה וחינוך; אך להרכב בתי המחוקקים השפעה מרבית על כושר תמרון הנשיא גם בנושאי חוץ וביטחון: תקציב הביטחון, תגבור כוח ההרתעה או פייסנות מול משטרי טרור, המאבק באייתוללות של איראן, המלחמה בטרור הסוני, העימות מול סין, רוסיה וצפון קוריאה, ההתייחסות המדינית והפיננסית לרשות הפלשתינית ולאונר"א, המדיניות כלפי ירושלים והרחבת שיתוף הפעולה האזרחי והביטחוני עם ישראל.  

למרות בחירת צירים אחדים אנטי־ישראלים, ומנגד פרישת מחוקקים פרו־ישראלים, ימשיכו בתי הקונגרס להיות בסיס תמיכה להרחבת שיתוף הפעולה של ארה"ב וישראל. היו"ר הנכנס של ועדת החוץ בבית הנבחרים יהיה אליוט אנגל, יו"ר תת־הוועדה למזרח התיכון יהיה טד דויטש - ושניהם מודעים לתרומה הייחודית של ישראל לביטחון ארה"ב ולכלכלתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו