עיינתי בפסק הדין של השופט ניל הנדל בעניינה של לארה אלקאסם, ונדמה שהבנתי את הלך הרוח שלו. לא רק שאל־קאסם זנחה את ענייני ה־BDS (ומחקה משום מה את חשבונותיה ברשתות החברתיות), אלא שהיא אף הביעה עניין ביהדות (ובשואה!), ולכן רצתה ללמוד בישראל.
מעודד מהתגלית המפעימה, הלכתי לבדוק מה רוצה העלמה אל־קאסם ללמוד בישראל. האם להרחיב את ידיעותיה בתולדות עם ישראל, בהיסטוריה העתיקה שלנו או בזו החדשה? להעמיק בספרות עברית? ושמא להכיר יותר לעומק את ארון הספרים היהודי? ובכן, לא ולא. על ההבלים האלה היא כבר יודעת מספיק. בכל מקרה, לישראל לא באים כדי ללמוד על יהדות, בשביל זה יש פקולטות רבות כחול הים בארה"ב. לישראל באים כדי להשתלם בשמאלנות.
אל־קאסם אמורה להתחיל את לימודיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בתוכנית מיוחדת לתואר שני העוסקת ב"זכויות אדם וצדק מעברי". צדק מעברי, למי שלא שולט ברזי המילון של השמאל, הוא תחום העוסק בדרכים "לתיקון" עוולות שגרמו כוחות קולוניאליים לעמים ילידיים. כפי שנאמר באתר המחלקה, מדובר ב"גישות משפטיות וחברתיות, שבאמצעותן מדינות וחברות המנסות לבסס שלום ודמוקרטיה יציבים, מתמודדות עם עוולות העבר".
גישות אלה כוללות "ועדות אמת, משפטים פליליים (כולל בבתי דין בינלאומיים), תוכניות פיצויים ושיקום, רפורמות חוקתיות ומוסדיות ועוד". בשיעור 13 בקורס, לאחר שלומדים על סכסוכים כמו רצח העם ברואנדה, המלחמות בקולומביה, בבלקן, האפרטהייד בדרום אפריקה ועוד, יינתן יחס מיוחד לנושא המקומיים: "צדק מעברי והסכסוך הישראלי־פלשתיני". אתם כבר מבינים לבד מה ידובר שם.
מי יהיו מוריה של אל־קאסם? ובכן, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית מעמידה את מיטב המוחות לרשות סטודנטית סקרנית כמוה, המביעה, כדבריו של הנדל, "רצון כן להכיר את החברה הישראלית, תרבותה וההיסטוריה שלה".
נתחיל בפרופ' יובל שני, שילמד אותה שישראל היא לא ממש דמוקרטיה, בגלל "השטחים והשליטה במיליוני אנשים למשך הרבה מאוד זמן" ובגלל דת ומדינה, תחום "שבו ישראל יותר מתאימה לנורמות במזרח התיכון". היא תוכל גם לקרוא במאמריו מדוע דיני המלחמה, שאפ]שר להצדיק באמצעותם את פעולותיו של צה"ל, אינם מספיקים היום, וכי צריך להוסיף להם "דיני זכויות אדם" כדי לספק למשפט הבינלאומי "חיוניות מחודשת והשפעה רבה יותר על המציאות הפוליטית הבינלאומית". בסופו של דבר, צריך לזכור כי השאלות המשפטיות במלחמה בעזה אינן העיקר, אלא כדבריו: "השאלות המוסריות והפוליטיות החשובות יותר - איזה מחיר מוכנים לשלם? למה נלחמים? איך כל זה ייגמר?"
גם פרופ' אלון ("התנ"ך בתחת שלי") הראל יוכל להכיר לאל־קאסם פרק בתרבות הישראלית. הפיגוע בברקן, כתב בפייסבוק, "זה ללא ספק רצח בדם קר... בכך הוא דומה מאוד למעשי הרצח שצה"ל מבצע בגבול הדרום". זה יכול להיות נושא מצוין לעבודת M.A בהנחייתו. גם הצדקותיו של הראל לסירוב פקודה לשירות בשומרון ויהודה יכולות לסייע לאל־קאסם לממש את "רצונה להמיר את דרך החרם בדרך של דיאלוג וחשיפה ישירה לאקדמיה ולחברה הישראלית", כדבריו של השופט הנדל.
אל־קאסם תקבל שיעורי תגבור מפרופ' תומר בראודה, שיסביר לה מדוע גם אחרי ההתנתקות ישראל אחראית לספק מים וחשמל לעזה. היא תקשקש במסדרון עם פרופ' גיא הרפז, שיבאר מדוע אסור לישראל להרוס בתי מחבלים. ברגעי שעמום רציניים תוכל אל־קאסם לדפדף ברשימת המרצים מהפקולטה שחתמו על עצומה בעד סירוב פקודה, או בעצומה התומכת בפעילות "שוברים שתיקה".
בסופו של דבר, שהותה של אל־קאסם בישראל תהיה למוטב. סביר להניח שגם אם זנחה לעת עתה את דרכי ה־BDS, אחרי שנה בפקולטה בהר הצופים היא תהפוך בוודאות לפעילת חרם מסורה ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו