הבורסה הראשונה לניירות ערך נוסדה לפני כ־420 שנה בהולנד. מדובר בשיטת מסחר מהפכנית שמשכללת את השוק ופותחת אפשרויות חדשות ליזמים ולמשקיעים הן בצד הריאלי והן בצד הפיננסי. אלא שהשיטה הזו, שמייצרת ערך ורווחים לצידו, מייצרת גם אפשרויות רבות למרמה הן מצד סוחרים פרטיים והן מצד הגופים המוסדיים, כמו הבנקים שהריצו מניות בשיטות שונות בסוף שנות ה־70 ובשנות ה־80 המוקדמות של המאה הקודמת. גם הממשלות תורמות את חלקן לפגיעה ממשית בבורסה. הן עושות זאת ע"י הכבדה ברגולציה, וגם באמצעות שיטות מיסוי סבוכות ומסים כבדים. בעשורים האחרונים הבורסות בעולם הפכו להיות מכשיר למסחר אלגוריתמי, שבו כמעט אין ערך לניתוח אנליטי, אלא לניתוח טכני בלבד.
במצב העניינים הזה לא נותר עוד מרחב משמעותי למשקיעים הפרטיים. התוצאה הבלתי נמנעת היא גידול יתר בהשקעות פרטיות בתחום הנדל"ן וירידה בשיעורי החיסכון. המצב הזה אמור להדאיג אותנו. ממשלות אחראיות אמורות לשמר את אטרקטיביות ההשקעה באפיק החשוב הזה הן על ידי הגברת האמון, הקשחת האכיפה והענישה והן על ידי הורדת שיעורי המיסוי. פקידות חסרת מעוף ונבחרים חסרי הבנה הביאו לידי כך שמשקיעים ישראלים משקיעים בנדל"ן ובשוקי ההון בעולם יותר מכפי שנכון לנו לעשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו