בפסק דין מקיף שניתן השבוע בבית הדין לעררים (ערכאת הערעור על החלטות משרד הפנים), פרס השבוע בית הדין (הדיין מנחם פשיטיצקי) את המסכת העובדתית והמשפטית, הנוגעת לאזרחי אריתריאה שנכנסו לישראל שלא כדין, ושמדיניות הממשלה מאפשרת את הישארותם בישראל במסגרת הגנה קבוצתית המכונה "מדיניות אי הרחקה".
ביה"ד סקר את התופעה וציין, ששיעור המסתננים בישראל הוא מגבוהים בעולם. אזרחי אריתריאה מהווים כ־63% מהמסתננים ומבקשי המקלט, וישראל היא יעד מרכזי בקרב אריתריאים העוזבים את ארצם (50%).
מדיניות "אי ההרחקה" חלה על אזרחי אריתריאה (וסודן), ומבדילה אותם משאר המסתננים המבקשים מקלט בישראל. כפועל יוצא - גם מי שבקשתו למתן מקלט כפליט נדונה ונדחתה, יכול להמשיך להישאר בישראל. מדובר בהטבה מרחיקת לכת שלא נעלמה מעיני האריתריאים ומעיני מסתננים נוספים, המתחזים לאזרחי אריתריאה.
מדיניות "אי ההרחקה" היא החלטה זמנית של המדינה, שלא לגרש אנשים שאינם יכולים לשוב למדינת מוצאם בשל השתייכותם הקבוצתית, מבלי שנבדקת בקשתם הפרטית. במסגרת המדיניות, הם לא מוכּרים כפליטים, והמדינה לא מכירה בנרדפותם הפוליטית. המדיניות אמורה להיות זמנית, עד לגיבוש מדיניות קבועה, אולם בפועל היא נוהגת שנים ארוכות.
מציאות זו גורמת לבעיות קשות: אי יכולת לפעול כנגד תופעות פליליות מצד המסתננים מאריתריאה. בשונה ממסתננים אחרים - שבמקרה של מעורבות בפלילים, מוחזקים במשמורת ומורחקים מהמדינה. פסק הדין סוקר אירועים פליליים קשים, שהיו מעורבים בהם אריתריאים. הם הסתיימו בחוסר יכולת להרחיק את העבריינים מישראל בתום תקופת עונשם. הוא מצטט דיווחים משטרתיים ודיונים בכנסת בנוכחות גורמי מקצוע; עולה תמונה קשה - בהיעדר יכולת להפעיל עיצומים על המסתננים מאריתריאה, ירדה רמת ההרתעה כלפיהם, והתוצאה: התגברות ממשית בפשיעה.
בפסק הדין נדון עניינו של אזרח אריתריאה שערק מהצבא שם, בגלל עונשים ותנאי שירות קשים. נקבע, שהעריקה אינה מבססת את הטענה שיש להעניק לעותר מעמד פליט, וכן שהעונשים ותנאי השירות לא נעשו על רקע רדיפה פוליטית. למרות המסקנה, הרי שבהתאם למדיניות "אי ההרחקה", צפוי העותר להמשיך לשהות בישראל ללא הגבלה.
בית הדין הצביע על הדרכים לשנות את המדיניות. ראשית, לאחרונה השתנו הנסיבות באזור עם חתימת הסכם השלום בין אריתריאה לאתיופיה, שהביא לביטול חובת הגיוס ללא הגבלה. שנית, ביה"ד סקר דו"ח של האיחוד האירופי, המעיד שלא נשקפת סכנה לאזרח אריתריאי שעזב את ארצו שלא כדין, והנושא מוסדר בתשלום קנס.
שלישית, ביה"ד מצטט פסק דין סופי שניתן בביהמ"ש הפדרלי בשווייץ, המורה להרחיק מבַקֶשת מקלט שערקה מצבא אריתריאה, וקובע שלא נשקפת סכנה לעריקים מסוגה במדינתם. פסק הדין השוויצרי סקר את העובדות ביחס לשירות צבאי באריתריאה ולהענשת עריקים, והסיק שאין תשתית המצדיקה הימנעות מהחזרת מסתננים למדינת מוצאם.
על בסיס סקירה מקיפה ומעמיקה, שרק מקצת תמציתה הובא כאן, קורא בית הדין לממשלת ישראל לבחון את השינויים שחלו במציאות, ולאמץ מדיניות חדשה של החזרת נתיני אריתריאה לארצם. הגיע הזמן.
איתן ליפסקר הוא עורך דין לענייני משפחה
בית הדין לעררים סקר את השינויים באריתריאה והראה שהמציאות שם השתנתה. חובת הגיוס שונתה, ודו"ח האיחוד האירופי מעיד שלא נשקפת סכנה לעריקים. כך פסק גם בימ"ש בשווייץ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו