מתמטיקה בזינוק - מה עם הרוח? | ישראל היום

מתמטיקה בזינוק - מה עם הרוח?

"מקריסה לזינוק. אחרי עשור של קריסה במתמטיקה ובמדעים בישראל, פעלנו. התוצאה: זינוק אצל ילדי ישראל. הכל אפשרי". במילים אלו סיכם שר החינוך נפתלי בנט את המטרה שסימן בראשית כניסתו לתפקיד. יש להודות כי התוצאה הראשונה המשמעותית שהצליח השר לקדם היא התעוררות של מערכת חינוך מנומנמת, שהחלה לחתור להשגת יעדים מוגדרים. ניווכח בהשפעת הנתונים על שוק הכלכלה בטווח הארוך. 

לצד המעשה השאפתני של שר החינוך בהכפלת מספר הניגשים לבגרות ברמה של 5 יחידות בגרות, יש גם מחירים לא מבוטלים.

העמדת המתמטיקה במרכז הישגי בית הספר יצרה היררכיה של מקצועות. לכבוד מלכת המקצועות כולם מפנים זמן בעבורה ומשמעות כמעט בלתי ניתנת לערעור. היא קיבלה עדיפות בקרב ילדים והורים, כחזות הכל. הורים ותלמידים נתקפים בתחושת חרדה, שמא העתיד נקבע על פי מספר היחידות במבחן הבגרות במתמטיקה.

הראשונים לשלם את המחיר הם תלמידים שנדחפים, כמעט בעל כורחם, ללמוד מתמטיקה ברמה מוגברת, לא תמיד בשל כישרון או אהבה למקצוע. הזמן שהתלמידים נדרשים להקדיש למקצוע הוא בלתי סביר. כדי להשתייך לרמה המוגברת, יש ללמוד 8 שעות בשבוע ולעיתים אף יותר. תלמידים לא מעטים נעזרים בשיעורים פרטיים, כדי להשלים את הרמה הקשה והלימודים התובעניים. אם נוסיף גם הכנת שיעורי בית, תלמיד ממוצע ילמד מקצוע זה קרוב ל־20 שעות בשבוע - מעבר לכל מידה והיגיון. התוצאה היא דחיקת נושאים חשובים אחרים.

תלמידים שלא לומדים 5 יחידות מתמטיקה מרגישים שווים פחות ותחושת הערך העצמית שלהם נפגעת. משרד החינוך לא השכיל להציב עבורם חלופה ראויה ובעלת ערך. 

השר בנט הוכיח כי הוא יודע לסמן מטרות ראויות ולהקצות להן משאבים רבים. יש חשיבות לכך שמקצועות הרוח והחברה יקבלו את מקומם הראוי. כבר כיום אנו עדים למציאות שבה חוגים למדעי רוח נסגרים באוניברסיטאות. המתמטיקה נתפסת כפותחת שערי זהב למקצועות הטכנולוגיה הגבוהה הנכספים, ששכר יפה בצידם. תפיסת מקצוע זה כחזות הכל מסרסת את האינטלקטואליזם מבתי הספר, ורואה בתלמידים ברגים משומנים במנוע צמיחה.

כחברה אנו רוצים להדגיש גם ערכים שאינם מתרכזים בשאלה "כמה כסף אפשר לעשות מזה". לטענה הרווחת שאין פרנסה בלימודי פילוסופיה, ספרות או היסטוריה, יש להשיב כי זוהי תפיסה תועלתנית המחבלת בהתפתחות התרבות, האמנות והרוח של כל חברה, שהן המקנות את המשמעות והצבע לחיים. תפיסת עולם חינוכית השמה את הכלכלה במרכז, עשויה להוביל אותנו להיות חברה עשירה בכסף, אך נעדרת משמעות ערכית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר