בשבוע האחרון פורסם כי משרד הפנים ביטל את אשרת העבודה של עומאר שאקיר, פעיל BDS אנטי־ישראלי ואחד מנציגי ארגון Human Rights Watch (HRW), הפעיל במסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל. בתוך פחות משבועיים יצטרך שאקיר להיפרד לשלום מארץ הקודש, שהוא כה אוהב להחרים.
ישנם המבכים על לכתו של שאקיר - ארגונים ישראליים המתעלמים מכוונותיו, או תומכים בהן במסווה. בצלם, שוברים שתיקה, עדאללה, יש דין, המוקד להגנת הפרט ועוד - פרסמו בעמוד הראשי של עיתון "הארץ" הודעת תמיכה בשאקיר, תחת הכותרת "אי אפשר להחביא את הכיבוש".
אכן, מדינת ישראל סוף סוף מימשה את זכותה הטבעית לקבוע מי יורשה לבוא בגבולותיה ומי לאו: פעילי זכויות אדם - כן; מסיתים ומחרימים המתחפשים לפעילי זכויות אדם - לא. אפשר להסכים למדיניות ישראל או להתנגד לה, אבל מדינה רשאית לקבוע מי ייכנס בגבולה.
פעילותו האנטי־ישראלית של שאקיר החלה הרבה לפני גיוסו לארגון. בימיו כסטודנט באוניברסיטת סטנפורד עמד בראש ארגון שקרא באופן אקטיבי לחרם, למשיכת השקעות ולהטלת עיצומים על ישראל, והוא ממשיך לתמוך בפעילות זו עד היום. הוא מרבה לצייץ בטוויטר בנושא ה־BDS, מאשים את ישראל באפרטהייד ובהתעללות בילדים פלשתינים ומכנה את ההתנחלויות "פשעי מלחמה". עצם היותו תומך בתנועת ה־BDS ובפתרון של מדינה אחת הוא כנראה הסיבה שבגינה הועסק מלכתחילה על ידי HRW.
למרות זאת, הארגון הכחיש כי שאקיר מחובר ל־BDS ומסר באמצעות עורך דינו: "לא עומאר שאקיר ולא HRW תומכים ב־BDS נגד חברות הפועלות בהתנחלויות, בישראל, או עם ישראלים". מדובר כמובן בשקרים, שלצערי העיתונות המקומית והבינלאומית לא טורחת לאמת. הארגון אמנם מתיימר להיות גורם אובייקטיבי ומקצועי, בהקשר הסכסוך הערבי־ישראלי, אך נתוני מכון המחקר NGO Monitor מצביעים על כך ששאקיר ו־HRW מעורבים במסע החרם נגד ישראל (BDS) ובמסעות תעמולה אנטי־ישראליים נוספים.
בין הפעילויות הבולטות של HRW נמנים מסעות תעמולה מובהקים למען חרם: המאמץ להסרת החברות של ישראל מפיפ"א; קידום "הרשימה השחורה" של האו"ם, המסמנת חברות המקיימות עסקים בישראל; קידום טענות חסרות בסיס על "פשעי מלחמה" בעזה; והפעלת שדולה נרחבת לקידום התערבותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי. שאקיר לא הסתיר את תמיכתו האישית בתעמולה ואף שיתף קריאות לחרם בחשבונותיו הפרטיים ברשתות החברתיות השונות.
השקרים לא נגמרו כאן. הארגונים הישראליים שפרסמו את הודעת התמיכה ב"הארץ" מעוותים את המציאות כשהם מכנים את שאקיר "חוקר", כאשר הוא מנהל את המשרד המקומי של HRW. הארגון אינו מספק שום מומחיות או ניסיון מקצועי יוצא דופן, לא כל שכן מחקר המזכה אותו באשרות עבודה. כמעט כל עבודת הארגון מסתמכת על תוצרי עבודתם של ארגונים ישראליים ופלשתיניים אחרים.
הארגונים הללו טוענים שמדינת ישראל סוגרת את דלתותיה בפני "ארגונים המבקרים את הכיבוש"; אך מוקד העניין אינו ה"כיבוש" כלל. האם פיפ״א קשורה לשומרון ויהודה? האם קריאה לבית הדין הפלילי הבינלאומי שיעמיד לדין בכירי צה״ל שהגנו על חיינו, קשורה להתנחלויות? אין מדובר כאן בשאלה פוליטית, מדובר באדם הפועל שנים רבות באופן נמרץ ועקבי לפגוע במדינת ישראל. ככזה - מקומו לא כאן.
הודיה שחר היא דוברת NGO Monitor
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו