בית"ר ירושלים ראתה את הפועל ב"ש דורסת את מכבי נתניה וידעה שרק ניצחון בחיפה ישאיר סיכוי מסוים במאבק על האליפות. בית"ר הגיעה מוכנה מכל הבחינות: היא הייתה מאורגנת, יציבה ומלאת ביטחון במשחק ההגנה ואיכותית בחלק הקדמי. מרכז המגרש היה בשליטה מוחלטת של האורחים כשהציוות של קלאודימיר, קריאף וסאבו בקישור שוב הניב פירות עבור הירושלמים.
כדאי להתעכב על היכולת של כחילה וסירושטיין. מעט מאוד היו מאמינים שבית"ר תישאר בתמונת הצמרת לאורך זמן עם מרכז הגנה שכזה, אבל העבודה של השניים אתמול הייתה אחת מנקודות המפתח בניצחון, בעיקר כחילה שאירגן את כל משחק ההגנה.
קונטה חזר לכושרו הטוב בדיוק בזמן. הצרפתי הרשים גם בעבודת ההגנה באגף ימין וגם בהצטרפות נהדרת להתקפה. הוא תוספת כוח אדירה בהרכב של בן זקן ולדעתי המגן הטוב בליגה.
בן בסט עבד קשה מאוד בסגירה של קונטה וכך ירושלים הרוויחה בגדול מאחר ואחד משחקני המפתח של קלינגר היה טרוד בהגנה ונותר ללא אנרגיות להתקפה. קלינגר היה חייב לאפשר יותר חופש לבן בסט.
חיפה חסרה תעוזה ורעיונות בהתקפה ולא הייתה נמרצת מספיק. שלישיית הקישור סיוסטד, אראל ופלקושצ'נקו לא הורגשה.
קלינגר היה חייב להגיב במחצית, אבל באופן תמוה החיפאים חזרו מחדרי ההלבשה ללא שינוי ונשארו בעניינים הודות לחולשה בית"רית במחצית השנייה ולא בזכות שיפור דרמטי במשחקה.
פרט לורמוט המצוין ומלול שנמצא בכושר נפלא אף שחקן שלה לא הצליח להשפיע על המשחק. הקצב הלך ודעך, בית"ר נעלמה וויתרה כמעט לגמרי על ניסיונות תקיפה.
חיפה הייתה חייבת לזהות את החולשה וללחוץ יותר, אבל יותר מדי שחקנים שלה היו מחוץ לעניינים. בכל זאת היא כמעט חזרה למשחק בגלל טעויות של קליימן ההססן.
חיפה יצאה עם הרבה מחשבות לקראת גמר הגביע. היא תצטרך לשנות גישה מבחינת היומרות והאמונה כדי שהמשחק הבא בין השתיים בטדי יסתיים אחרת. שם תהיה לה רק הזדמנות אחת, בלי אפשרות לתקן.
בית"ר חזרה עם נקודות חשובות וחיזוק מנטלי לקראת גמר הגביע, אבל קשה להאמין שזה יעזור להדביק את האלופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו