בשבוע שעבר ביקרו ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ומנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ, במבנה המיועד לאכלס את התאגיד בירושלים. בתמונה שהפיקה מחלקת יחסי הציבור של התאגיד נראים האישים מעיינים בכובד ראש ברצועת נייר ענקית - ככל הנראה, שרטוט של תוכניות הבנייה - ואדם שלישי המצביע לנקודה כלשהי בנייר. זהו אולי המומחה, המארח, אולי האדריכל או הקבלן.
ברור שלא מדובר בסתם תמונה ולא בביקור שגרתי, אלא ב"סיור" רב־חשיבות שבמסגרתו המסיירים מבקשים "לעמוד מקרוב על התקדמות העבודות", כפי שניסח זאת ברקת בדבריו לתקשורת. ואין לך דבר המעיד על חשיבות הפרויקט יותר מ"סיור שנועד לעמוד מקרוב".
הסיור החגיגי הוא הפקה משותפת של ראש העיר ומנכ"ל התאגיד שנועדה לעיניהם של מצביעי מפלגתו של ראש העירייה, הפונה לפוליטיקה הארצית, ולעיניהם של מותחי הביקורת על התנהלות התאגיד.
הסיור נועד לומר, כמו בחדשות שלפני אירוע רב־חשיבות, שהנה "הולכות ונשלמות ההכנות לקראת". האירוע הפעם: השידור הציבורי עוקר לירושלים, בירת הנצח של העם היהודי. פרויקט לאומי הראוי להוקרה.
ראש העיר גם טרח לקשט את המעמד בהצהרות ההולמות את גודל השעה: "לא רק השגרירויות עוברות לירושלים; גם תאגיד השידור הציבורי עולה לבירה". עוד הוסיף: "זו בשורה חשובה לבירת ישראל". המנכ"ל החרה־החזיק אחריו לאמור "קול ישראל משודר מירושלים. הפעילות המשמעותית של 'כאן' עוברת לירושלים עם תחילתה של מהפכת הדיגיטציה, ובקרוב יחלו מעיר הבירה שידורי 'כאן' בכל הפלטפורמות, רדיו, טלוויזיה ודיגיטל".
מאז "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" לא בא כבושם הזה באפינו. אבל, לא. לא ימינם נשכחה - אלא עובדות אחדות שחשיפתן, אבוי, פוגמת באווירת החג. מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי הוא לכאורה מפר חוק, ואם להתבטא בעדינות, גם מי שלא דבק בעובדות.
על פי חוק התאגיד, הוא היה אמור לשדר מירושלים כבר לפני תשעה חודשים - וגם זאת, לאחר דחייה שביקש וקיבל. מנהלי התאגיד גם הצהירו קבל עם ו־ועדה שהם ממש מוכנים להתחיל בשידורים מירושלים, עוד מעט קט, מייד. אז אמרו.
גם ראש העיר מגזים. השידור הציבורי לא "עולה" לירושלים, כלשונו, אלא לכל היותר, "יורד חוזר". השידור הציבורי - קול ישראל והטלוויזיה הישראלית - היה בירושלים מאז היווסדו. מי שהגלה אותו משם היו פוליטיקאים קצרי רואי מכל המפלגות, כמעט, שאישרו את סגירת הרשות והקמת התאגיד במודיעין.
שני האישים האלה אפוא שותפים כאן להפקת מיצג שווא, אחיזת עיניים, פייק ניוז. האחד, קובלנץ, במעשה; השני, ברקת, במחדל. בשתיקה. את הקו־פרודוקציה קינח ברקת בעוד הכרזת סרק, שאפשר להניח שגם הוא עצמו לא מאמין בה.
"זו בשורה חשובה לבירת ישראל גם בקידום מאות מקומות העבודה בירושלים", אמר כבודו. ובכן, לא מאות עבודה יתווספו וגם לא עשרות. ההפך הוא הנכון. מאות עובדים, תושבי ירושלים, דווקא נשלחו לאבטלה באותה החלטה לסגור את רשות השידור. והם לא יסלחו למי שהיה שותף למעשה הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו