כנס שדרות ולא שדרות רוטשילד

בשנת 2003 הזמין אותי פרופ' זאב צחור ז"ל למכללת ספיר, שם הציע לי הוועד המנהל לעמוד בראש קתדרה לממשל ופוליטיקה. הסכמתי, בתנאי שנקיים כבר באותה שנה כנס ישראלי שייקרא "כנס שדרות לחברה". בשבוע הבא יתקיים הכנס ה־15.

שני היעדים שהצבנו כבר בהתחלה היו שינוי סדר היום הפוליטי־חברתי של הנהגת המדינה במטרה להניף שני דגלים לאותו הגובה - הדגל החברתי ודגל הביטחון הלאומי. וכן לעצב במה לדיון ציבורי חלופי לזה המתנהל בבתי המלון במשולש תל אביב־הרצליה־ירושלים.

דיון שבו לפריפריה זכויות שוות למרכז, אין סינון קהל ואין "מדברים והולכים".

אנו פועלים להגדיר בעיה ולהציע פתרונות ממוקדים, לשלב גישה חברתית־כלכלית מתוך הבנה שלא תיתכן השגת יעדים חברתיים ללא כלכלה חזקה וצומחת, ואין "כלכלה טובה" בחברה משוסעת ומתפוררת. 

הרפורמה בבנקים, חקיקה נגד תעסוקה פוגענית, מאבק בשחיתות השלטונית, רפורמות בחינוך, עצירת תחנת הכוח הפחמית באשקלון, היתר לכתוב שורה אישית על המצבה של חללי צה"ל, המאבק בבריחת מוחות מהארץ, מדיניות תמלוגי הגז, הצורך בדיור בר השגה, עסקים חברתיים, הצורך בהיפוך הפירמידה והשקעה בגיל הרך, מתן מלגות לשינוי חברתי ולא רק להשכלה - כל אלה התחילו או קיבלו תנופה וקונקרטיות בכנס שדרות ולא בשדרות רוטשילד.  

לאחר 15 שנה של פעילות, אנו עדים להצלחה המשמעותית אך במקביל יודעים עד כמה ארוכה עוד הדרך. החברה הישראלית אימצה לגמרי את הצורך בסדר יום חברתי, וקיימת הבנה שהחינוך וסגירת הפערים לא נופלים בחשיבותם מהביטחון, ושהפריפריה צריכה להיות שוות זכויות למרכז.

אבל דיבורים והצהרות לחוד ומעשים לחוד; ההנהגה הישראלית לדורותיה אינה מניפה את שני הדגלים – זה החברתי וזה של הביטחון הלאומי - לאותו גובה. הכלכלה במצב מצוין יחסית, אבל פירותיה לא מחולקים בדרך שתביא לצמצום אמיתי בעוני ובאי השוויון ולא ניתנים הזדמנות וסיכוי שווים לכל נער ונערה.

בתקופה שאנחנו נמצאים בלב מלחמה אזורית בלתי אנושית, במאבק בטרור אסלאמי קיצוני ובהתגרענות של איראן, מתנהלת בישראל מלחמת אזרחים על הזהות התרבותית של המדינה. כל נושא הופך מייד ל"הלנו אתה אם לצרינו" וחיסול חשבונות גובר על תיקון ובניית עתיד משותף. כך נקרעת לעינינו הלכידות החברתית, דבר המהווה איום אסטרטגי על החוסן הלאומי.

בנקודה זו עלינו לשאול, איזו חברה אנחנו רוצים בישראל 2028, איך מפסיקים את מלחמת האזרחים התרבותית־זהותית בישראל, כיצד נחלצים מהעוני? איך משמרים צבא ממלכתי בחברה מגוונת ואילו לקחים אנו מזהים מקליטת העלייה מצפון אפריקה? האם נישואים וגירושים צריכים להיות ברבנות או באופציות אחרות? איך נתמודד עם המנהרות הביולוגיות מעזה ומהם תחומי הגזרה של השלטון המקומי והמרכזי, ואפילו מי משפיע יותר על דמותה של המדינה - מגילת העצמאות או התפילה לשלומה?

כל אלה ונושאים רבים נוספים יעמדו למבחן ולדיון בכנס הקרוב. 

 

אלוף (מיל') עוזי דיין הוא מייסד כנס שדרות לחברה, שיתקיים בשבוע הבא במכללת ספיר ובסינמטק שדרות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו