הפגיעה בלימודי המוזיקה באה על חשבון המתמטיקה

השבוע נבחנו אלפי תלמידי תיכון בבחינת הבגרות במתמטיקה. רבים יופתעו לשמוע, שמבחינה סטטיסטית, תלמידים שנחשפו ללימודי מוזיקה משמעותיים, צפויים להם הישגים גדולים יותר בבחינה. לא מדובר ב"פתרון קסם". חינוך מוזיקלי תורם לפיתוח היכולות שתורמות להצלחה בלימודי מתמטיקה, מקצוע שביכולתו לפתוח דלתות להשתלבות בתחומי עיסוק נוספים ומבוקשים במשק הישראלי. אם כך, כיצד ניתן להסביר את העובדה שבעוד שקרנם של לימודי המתמטיקה בישראל עלתה, דווקא לימודי המוזיקה במדינה נפגעו קשות בשנים האחרונות?

אלברט איינשטיין, שהיה גם נגן כינור חובב, קבע כי "המדענים הגדולים ביותר הם אנשי אמנות". "כאשר אני בודק את עצמי ואת שיטות מחשבתי, אני מגיע למסקנה שהדמיון חשוב יותר מאשר ידע.  המוזיקה פיתחה אצלי את היצירתיות והדמיון שאפשרו לי להגיע לחשיבה המדעית־מתמטית". 

קביעה זו קיבלה גם הוכחה מדעית. מחקרים כמותיים רבים הוכיחו שגם להכשרה קצרה בתחומי המוזיקה, יש השפעה רבה לחיזוק כישורי המתמטיקה בקרב תלמידים. ילדים שלמדו לנגן בקלידים, ההיגיון המרחבי (Spatial-temporal Reasoning), שהוא מפתח לפתרון בעיות מתמטיות, מפותח אצלם יותר מילדים שלא למדו מוזיקה. משקלי תווים, חלוקה לחצאים, רבעים, שמיניות, מעקב אחר קצב מוזיקלי ועוד, מפתחים ומעוררים עצבית אזורים במוח האחראים על פתרון בעיות אלגבריות וטיפול בנוסחאות. יתרה מכך, יותר חברות טכנולוגיה והזנק (סטארט־אפ) מבקשות לקלוט לשורותיהן בוגרי מוסדות מוזיקליים, בשל היכולות היצירתיות שלהם. תעשיית הסייבר בארה"ב מפרסמת מודעות דרושים המקנות עדיפות לסטודנטים מסיימי מקצועות המוזיקה.

אין ספק כי להצלחה במתמטיקה אחראי יותר מגורם אחד. מנגד, אי אפשר להתעלם מהתוצאות ומהמחקרים בשטח. נדמה שמקבלי ההחלטות אינם מודעים לקשר המוכח בין לימודי מוזיקה לבין חיזוק היצירתיות והיכולות המתמטיות, וגם לחשיבותן של האמנות והמוזיקה לפיתוח כישורי הדור הצעיר המבטיח את עתיד המדינה. כפועל יוצא מכך, החינוך המוזיקלי בישראל נקלע למשבר, חלה ירידה במספר התלמידים במוסדות החינוך היסודי והעל־יסודי הלומדים מוזיקה. רק 10 אחוזים מתלמידי חטיבות הביניים זוכים לחינוך מוזיקלי ובתיכוניים מקבלים חינוך כזה כ־4,000 תלמידים בלבד, שמהווים כ־1.3 אחוזים מסך התלמידים. גם מספר המורים למוזיקה הלך והצטמצם וקיים מחסור גובר בסגל הוראה צעיר; על פי נתוני הלמ"ס, כמחצית ממורי המוזיקה בישראל הם מעל גיל 50. 

כך התקבעה המוזיקה כמקצוע של "העשרה", מקצוע שולי למקצועות חשובים יותר לכאורה, בעוד שלמעשה מדובר במקצוע שהוא "מנוף". השקעה בהכשרה מוזיקלית בגיל צעיר היתה יכולה להעניק לנבחנים שניגשו לבגרות במתמטיקה השבוע בסיס שהיה עוזר להם לחשוב באופן יצירתי, ולמצות את יכולותיהם בתחום. זאת, עוד מבלי להעצים את התרומה של לימודי המוזיקה לפיתוח היבטים מוטוריים, רגשיים וחברתיים בקרב ילדים צעירים, תרומתם לאקלים הבית־ספרי ולהפחתת אלימות. 

במדינות רבות בעולם לימודי מוזיקה הם חובה בכל הגילים. ההשקעה במוזיקה נתפסת שם כהשקעה חיונית לטווח הארוך. לימודים אלו מהווים את הבסיס, התשתית והיסודות שבאמצעותם מדינות מפתחות את ההון האנושי שלהן. מדוע אפוא בישראל רק אלו שידם משגת לממן שיעורי מוזיקה במסגרות פרטיות יכולים ליהנות מהיתרונות שמעניק חינוך שכזה?

הפגיעה בלימודי המוזיקה בישראל, גם אם אינה מכוונת והיא תוצר של העדפת מקצועות אחרים, יוצרת למעשה פרדוקס שמעצבי המדיניות החינוכית אינם יכולים להתעלם ממנו. במערכת שמעלה על נס את לימודי המתמטיקה, הרואה במערכת החינוך כלי לשילוב התלמידים במקצועות הטכנולוגיה בבגרותם, ומעוניינת שישראל תטפס מעלה במדרג החינוך בזירה הגלובלית - יש לחזק את החינוך המוזיקלי על ידי הפיכתו למקצוע ליבה. 

הכותב הוא מנכ"ל בית הספר הגבוה למוזיקה רימון, ומחבר הספר "המוזיקה של המנהיגות"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו