ציוצו של הנשיא טראמפ, בשובו מחופשת החג, על ירושלים, לא נועד כנראה להדגיש דווקא מה שנראה לו כהסרת ירושלים מסדר היום המדיני. על פי ההקשר שבו נכתבו הדברים, סביר יותר להניח שהוא הזכיר מה שנראה לו כמחווה גדולה שהוענקה לישראל. תמורתה אמורה היתה ממשלת נתניהו לשלם במטבע מדיני, אלא שהפלשתינים ויתרו עליו בהחלטתם להחרים את התיווך האמריקני.
גם אם הכרתו בירושלים כבירת ישראל היא אכן מחווה חשובה לישראל, הערכתו של הנשיא האמריקני כי בכך הוסר הנושא מסדר היום רחוקה מלשקף את המציאות. עצם העובדה שבהכרזתו המקורית הוא טרח לציין שלא התייחס לריבונות ולגבולות העיר, משמעותה שהנושא נתון, גם מבחינתו, למו"מ בין הצדדים. אבל גם אם החליט ללכת הפעם מעבר להכרה בלתי מוגדרת, ואפילו מוכן להכיר בירושלים - גם המזרחית - כבבירת ישראל, אין ספק שהוא דווקא החזיר את ירושלים לסדר היום האזורי והעולמי.
הצורך לדון בעתיד ירושלים נובע ממחויבות חתומה על ידי ישראל ואש"ף בהסכם אוסלו, שבקרוב תמלא לו רבע מאה. שום ממשלה בישראל, ובכלל זה הנוכחית, לא ביטלה את ההסכם, ולכן ישראל מחויבת לו כפי שאש"ף מחויב לו. ההסכם מתייחס לחמישה נושאים שיידונו במסגרת המו"מ על הסכם הקבע בין שני הצדדים. בפרק החמישי, בסעיף 3, מצוינת ירושלים כנושא הראשון (האחרים הם הפליטים, ההתנחלויות, הסדרי הביטחון, הגבולות ושיתוף הפעולה עם המדינות השכנות).
נכון שהנשיא קלינטון אירח את הישראלים והפלשתינים בטקס החתימה על הסכם העקרונות; אבל אין, לא לארה"ב ולא למדינות אחרות, סמכות להכתיב לשני הצדדים הוספה של נושא לדיון במסגרת הסכם הקבע או הסרה שלו. רק שני הצדדים רשאים לעשות זאת, ועובדה היא שעד כה הם נמנעו מכך.
יתרה מזו, גם לו יכול היה נשיא ארה"ב להסיר את ירושלים מסדר היום של המו"מ על הסכם הקבע, לא היה פותר את השאלה הדמוגרפית בעיר. כאשר 40 אחוזים מתושבי ירושלים פלשתינים, הפיכתה של בירת ישראל המאוחדת לעיר ערבית אינה רחוקה. אילו רק מימשו הפלשתינים המזרח־ירושלמים את הזכות המוקנית להם להצביע בבחירות המוניציפליות השנה, היו יכולים להקים את הגוש הפוליטי הגדול ביותר במועצת העיר ולהשפיע מאוד על מי שייבחר לראשותה.
היונים מציעים לפתור את הבעיה על ידי חלוקת העיר בין השכונות העבריות, כולל אלו הנמצאות במזרחה, לבין השכונות הערביות, ולאפשר לפלשתינים להקים את בירתם בחלק המזרחי של העיר. הנצים מציעים להתחכם: להוציא את השכונות הערביות מחוץ לשטח המוניציפלי של ירושלים ולהותיר את הריבונות עליה בידי ישראל. כך או כך – נראה כי נושא ירושלים עוד יעסיק אותנו רבות בעתיד הקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו