בחלומי, ניסנקורן מכנס מסיבת עיתונאים ומכריז: "עובדי טבע, הסירו דאגה מליבכם. זה זמן שחטיבת המחקר של ההסתדרות עוקבת בדאגה אחרי תפוקת העובדים הישראלים והפער בין הפרודוקטיביות לשכר. כשעלות הייצור של 1,000 טבליות היא 4 דולרים בהודו, 5 דולרים במזרח אירופה ו־12 דולר בישראל - אי אפשר להישאר תחרותיים. אך לא שקטנו על השמרים. ידענו שהפיטורים הם עניין של זמן. מחלקת קשרי החוץ של חטיבת התעסוקה יצרה קשר עם עשרות סטארט־אפים וחברות ביו־טק, חטיבת ההכשרות המקצועיות הכינה תוכנית מותאמת אישית לכל אחד ואחת מכם, ולכם נותר רק לבחור את משרת החלומות. במהלך תקופת ההכשרה תזכו לדמי אבטלה מוגדלים, ואף לחופשת התארגנות על חשבון ההסתדרות. לא סתם שילמתם אלפי שקלים בשנה על דמי חבר. יש תמורה בעד האגרה".
ואז התעוררתי. לשביתה כללית שעלתה לאזרחי ישראל מאות מיליונים, לחסימות כבישים, להטחת עלבונות ולאיום בפיצוץ המפעל בירושלים. החלום ושברו.
החלום שלי נשמע הזוי במציאות הישראלית, אבל במדינות הסקנדינביות זה לא חלום אלא שגרה. כך אפשר למצוא באתר קואליציית ארגוני הצווארון הכחול השבדית, אם תרצו "ההסתדרות" השבדית, תחת הכותרת "מדיניות שכר של סולידריות" אמירות כגון: "הביטחון האישי והיעילות הכלכלית אינם מנוגדים. החינוך המקצועי והכשרת מבוגרים ומדיניות עבודה אקטיבית הם הגורמים המרכזיים המאפשרים לעובדים לקחת את העבודות המתקדמות ולעמוד בדרישות המיומנות החדשות. לפיכך הביטחון טמון יותר ביכולת העסקה מאשר בהגנה על מקומות עבודה קיימים".
ההיסטריה של ההסתדרות סביב פיטורי עובדים מגיעה מהפער בין השכר לפרודוקטיביות. כשעובד מקבל את מה שהוא שווה, החשש מפני פיטורים אינו גדול אבל כשהפרודוקטיביות נמוכה, העובד יודע שאף אחד בחוץ לא ייתן לו את מה שניסנקורן השיג בשבילו באיומי שביתה. עם כל הצער שבדבר, פיטורים של 1,750 איש זה לא "אסון טבע". משנת 2003 ועד שנת 2013 גייסה טבע כ־3,500 עובדים בישראל, כך שבמאזן הכולל היא בעודף ובכלל, בישראל מפוטרים בכל שנה כ־140,000 איש ומספר דומה מתפטרים. רובם כנראה לא בהסתדרות, אחרת המשק היה מושבת כל שני וחמישי. בכל זאת האבטלה בשפל. כמעט כל המפוטרים מוצאים עבודה חדשה, לפעמים טובה יותר. למעטים שלא מוצאים בכוחות עצמם ראוי לגלות סולידריות אמיתית, ולא קמפיינים כוחניים והשתוללות ילדותית. בעבורם ראוי להשתמש בתקציב העצום של ההסתדרות, 700 מיליון שקלים, כדי לסייע בהכשרה ובהשמה.
כמדינה יהודית ראוי שנפעל מתוך ערבות הדדית, שנכאב את כאב המפוטרים. לכן צריך לפרק את ההסתדרות ולהקים גוף שבאמת יפעל מתוך סולידריות עם העובדים ועם אזרחי ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
