שקר שקר תרדוף: הר הכזבים הפלשתיני

אחרי שהפכו את הכנענים התנ"כיים לערבים, את ישו - לפלשתיני שהטיף לאסלאם ואת משה רבנו - למוסלמי; אחרי שאסלמו את קבר רחל ו"ביטלו" את זיקתנו להר הבית ולכותל; אחרי שהקדימו את זמנם כאן לזמנם של היהודים בארץ וכתבו לעצמם היסטוריה חדשה, מפוברקת - הפלשתינים בונים עכשיו פרק נוסף בפירמידה ההפוכה שלהם. בקרוב, כך התבשרנו, הם ידרשו מאונסק"ו להכיר בכתבים העבריים הקדומים של מגילות קומראן, בני 2,100 שנה ויותר (ישעיהו ועוד) - כ"מורשת פלשתינית".

על השאלה המאוד מתבקשת - מה לפלשתינים ולמגילות קומראן - אפשר לדלג. חבל להשחית מילים על שקרים שקופים כל כך. נניח לאנשי הדת שמזהים את אברהם כמי שבנה את "אל־אקצא" לפני כ־4,000 שנה, או ל"חכמי" המועצה המוסלמית העליונה של הרשות הפלשתינית, שהכריזו כי הערבים נמצאים בפלשתין מאז 7500 לפנה"ס - לשקוע בשיטיונם ולבנות את מגדל הכזבים שלהם. בסוף הוא יתמוטט על ראשם.

אנו, לעומת זאת, יכולים לשמוט את היסודות מהר הכזבים הזה, אם נתמקד בשאלת יסוד אחת: מי הם הפלשתינים ומתי בכלל הגיעו לכאן? אפשר אמנם לחזור לספרה המצוין של ג'ואן פיטרס "מאז ומקדם" - שמסמכה היטב את ממצאיה והוכיחה שהפלשתינים תושבי הארץ הם מהגרים מקרוב באו; אפשר לשוב לעדותו של מארק טוויין, שביקר בארץ ב־1867 ומצא אותה בעיקר שוממה מיושבים; אפשר אפילו ללכת למומחים כפרופ' רפי ישראלי או ד"ר שאול ברטל, שחקרו מוצאן של חמולות פלשתיניות. גם הם מצאו שמקורם של רבים מהערבים שהגיעו לארץ בשתי המאות האחרונות הוא בחצי האי ערב, במצרים, בסוריה ובצפון אפריקה. אלא שהיעיל ביותר יהיה לחפש את התשובה האמיתית אצל הפלשתינים עצמם, שברגעי מצוקה והיסח דעת חושפים מבלי משים את האמת.

כך קרה לפאתחי חמאד, שר הפנים לשעבר בממשלת חמאס, ששיווע לעזרה מצרית אל מול תקיפות צה"ל ברצועה (מארס 2012), והאמת ברחה לו החוצה: "כשאנו קוראים לעזרתכם זה כדי להמשיך את הג'יהאד. השבח לאל - לכולנו יש שורשים ערביים, וכל פלשתיני בעזה וברחבי פלשתין מסוגל להוכיח את שורשיו הערביים, בין שמערב הסעודית ובין שמתימן או מכל מקום אחר... יותר מ־30 משפחות מרצועת עזה מכונות אל־מאסרי, 'מצרי'. אחים - חצי מהפלשתינים הם מצרים, והחצי השני הם סעודים..."

עזמי בשארה, מייסד בל"ד, שעזב את ישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לחיזבאללה, כתב בעבר, שחור על גבי לבן: "התנועה הפלשתינית... מתוך תחרות על העבר עם הציונות, עיגנה את ימי הבראשית שלה אצל הכנענים... וכך השיגה מקור של ייחוד בעבר, שהוא ותיק מזה של השבטים העבריים, שלטענת הציונות היא ממשיכתם הטבעית...".

ווליד שועיבת, בעבר מוסלמי ופעיל פת"ח שהתנצר והיגר לארה"ב, סיפר פעם שכל מי שהוא הכיר בפלשתין, ידע להתחקות אחר שורשיו עד למדינה שממנה הגיע סבא רבא שלו. "ידענו היטב שמוצאנו אינו כנעני, למרות שכך ניסו ללמד אותנו...".

אפילו סלמה פיומי, תושבת כפר קאסם, שהפגינה לפני שנים אחדות את כישורי הבישול שלה בתוכנית "מאסטר שף", הציגה בגאווה רבה את תבשיל הקושרי, "תבשיל מצרי מאורז ומעדשים". "המשפחה שלי", הסבירה הבשלנית מכפר קאסם, "באה ממצרים, מאל־פיום, ואני סלמה פיומי באה מאל־פיום".

הנה אפוא השטיח שיש למשוך מתחת לרגליהם של מחברי ילקוט הכזבים הפלשתיני. להטיח בהם את הדברים בבימות בינלאומיות ולספר כמובן את הסיפור שלנו, שנשען על ספר הספרים, התנ"ך, ועל אינספור כתבים היסטוריים ודתיים. גם הארכיאולוגיה תורמת לחשיפת המציאות. אין זה מקרה שהפלשתינים פוגעים בה - פעם בהר הבית, ופעם בארמונות החשמונאים ביריחו - שמא תיחשף האמת על "שורשיהם" כאן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו