1 עבור מכבי ת"א, הניצחון ביום חמישי על ב"ש בגמר גביע הטוטו היה שווה יותר משני ניצחונות בליגת העל על סכנין וק"ש. כבר כמה חודשים שמכבי מחפשת את המשחק המכונן שיחזיר אותה לעניינים. שום ניצחון לא משכנע בליגה, לא דומה ל־0:1 קטן על האלופה בדקות האחרונות מהראש של הסקורר ששכח להבקיע (וידאר קיארטנסון).
מאז ההפסד בליגה לב"ש, ששיחקה יותר משעה ב־10 שחקנים, ועד חמישי האחרון לא נמצא אותו משחק שיכול לשנות לקרויף עונה שלמה. אחרי התבוסה בחוץ לאסטנה, חשבתי שניצחון על הקזחים בבית יחזיר לקבוצה אישיות, אך היא הפסידה גם אותו ולאחר מכן נכנעה גם לסלביה פראג.
מכבי ניצחה בחוץ סגל ב' של ויאריאל, שהתכוננה לקראת ברצלונה - ובלמה את הסחף. ויאריאל ב' זה טוב, אבל לנצח עכשיו את ב"ש הזאת (גם אם בלי ויטור ו־וואקמה), שטיפסה לראש הטבלה ומרגישה לגמרי לבד באוויר הדליל של הפסגה - זה עוד יותר טוב.
אני אוהב לקרוא את הידיעות האלו על שחקנים (אנונימיים, כמובן) שסיפרו אחרי משחקים שג'ורדי איבד את זה. בשריקת הסיום כולם רצו לחבק בעיקר את ג'ורדי. השמועות על אובדן חדר ההלבשה ועל "מותו" של "קרויף המאמן" היו טיפה מוקדמות.
וזה לא שבגלל חסרונו של וואקמה איבדה ב"ש את המשחק. גם בלעדיו קבוצתו של בכר איכותית יותר מזו של קרויף. יש לאלופה פתרונות עדיפים במרכז המגרש וגם בהתקפה, למרות האיסלנדי. ועדיין ב"ש לא תחכה לדוב מקריית שלום שיתעורר משנת החורף שלו. מה שכן, יהיה לה קשה למצוא עוד אחד כמו הניגרי, אם זה אכן יעזוב.
2 קרויף ושחקניו קיבלו חמצן נקי לקראת המשימה הקשה הבאה שלהם - טדי ביום שני. בית"ר ירושלים היא משוכה מסוכנת, כי יש לה מספיק כלים להביך כל הגנה. היא אולי הקבוצה היחידה בליגה שכאוס ובלאגן בכל הגזרות - מאמן, אוהדים, בעלים ויוסי בניון - לא רק שלא מזיקים לה, אלא לעיתים קרובות אפילו משרתים אותה בטווח הקצר.
אבל בטווח הארוך כל הרעש הזה מקבע אותה כלא רצינית וכמי שבעיקר מפריעה או מזיקה ליריבות שלה, ובגלל סביבת עבודה איומה לא מצליחה באמת לקדם את עצמה ליעדים והישגים. בית"ר חייבת את בוריס קליימן, השוער הישראלי הטוב ביותר כיום, בכשירות. מכבי תשמח אם בית"ר תמשיך למתוח את עצביו של בניון.
3 אייל ברקוביץ' ואופירה אסייג גירשו ביום שישי מאולפן קשת את מני נפתלי, העובד לשעבר בבית ראש הממשלה. בקשת צנזרו את קטעי הקטטה המילולית הקשה, והשאירו אותם על רצפת שולחן העריכה. הרשתות החברתיות רתחו בשעות שאחרי. אם אני צריך להעריך, 70 אחוז כתשו את ברקוביץ' והגדירו אותו תת־רמה, בושה ואיך נותנים לה במה. מיעוט לא מבוטל הילל אותו. תומכיו חושבים שהוא בעיקר "גבר שלא עושה חשבון".
ברמת הטלוויזיה היעדר הבושה של ברקוביץ', חוסר המודעות העצמית והכישרון שלו לדבר רק על עצמו, יכולים להביא רק אחד כמוהו למצב שכבר לא קיים יותר בטלוויזיה בישראל 2017 - שאחד בשם ברקוביץ' יתנשא ככה על מני מעפולה. בטלוויזיה של היום זה אולי עובר, אבל בגלל מחזות כאלו, החלומות של אייל להיות יום אחד מאמן נבחרת ישראל - מתרסקים מעבר לקשת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו