הקריאות לפיטורי מנהלת בית הספר משגב, איריס גור, בשל תמיכתה בבתה נועה גור על סרבנותה לשרת בצבא, הן במקרה הטוב התחסדות ובמקרה הרע רשעות. איריס גור היא מנהלת מוערכת מאוד, המנהלת בית ספר יסודי במשגב. לאיריס גור יש גם דעות פרטיות וציבוריות. דעותיה הציבוריות מגיעות גם לנושא שהוא טאבו במדינת ישראל: השטחים הכבושים.
הציפייה שמנהלי בתי ספר ישמרו את דעתם הפרטית לעצמם במשך זמן עבודתם הציבורית היא לא סבירה בעליל. מנהל בית ספר לא ימתין עד ליציאתו לגמלאות כדי להביע את דעתו, שהרי הוא גם מחנך את תלמידיו לאקטיביזם חברתי, ואך טבעי שישמש להם לדוגמה.
בעידן שבו אנו חיים אין דבר כזה "דעות פרטיות שאותן יש לשמור בבית". הפייסבוק פומבי, הציוץ פומבי. הבעת הדעות בציבור איננה צריכה להיות אסורה לעובדי ציבור. מנהלי בתי ספר רשאים להחזיק בדעות אישיות ולפרסם אותן בפומבי, גם אם הן אינן עולות בקנה אחד עם תפיסת הרוב, ובלבד שאין בהן כדי להסית לאלימות.
אלך רחוק יותר עם המחשבה. האם מנהל בית ספר הסבור שיש להתנגד לשליטה הישראלית בשטחים הכבושים, יכול לעמוד עם שלט בהפגנה? האם יכול להפגין בכיכר גורן נגד גרירת הרגליים של היועץ המשפטי לממשלה בפרשיות האלפים, או להביע קול מחאה כנגד חקיקה אנטי־דמוקרטית בכנסת? ודאי שכן. הרגישות ברורה. יש סיכוי סביר שתלמידים יושפעו ממנהלם. אך האם הדבר לא נכון לגבי כל מנהל בית ספר? האם מנהל בית ספר הלוקח את תלמידיו "לעשות שבת" ברובע היהודי בחברון לא עושה מעשה פוליטי, שעשוי להיתפס אצל ממשלה אחרת כאירוע לא לגיטימי?
ההיגיון של תנועת "אם תרצו" הוא כזה: איריס גור "נכשלה" להציב את בתה בקו הראשון של האידיאולוגיה הצבאית במדינת ישראל, ועוד תומכת בה תמיכה רגשית. מנהל בית ספר שנכשל בהצבת ילדיו בקו החזית האידיאולוגי עשוי להכשיל תלמידים רבים. ועל כן עליו להיות מסולק. אם תפשפש תנועת "אם תרצו" בהצבת כל ילדיה של גור לאחר סיום לימודיהם, היא תמצא כי שני בנים שלה שירתו שירות משמעותי בצבא וזכו לתמיכה חמה ואוהבת של אמם לאורך השירות.
בתה נועה גור היא נערה בעלת רוח עצמאית וחשיבה ביקורתית, ולה עמדה אחרת משל אחיה. ייתכן ששמעה זאת בבית וייתכן שלא, זה לא רלוונטי להחלטתה לעשות מעשה ולשלם עליו מחיר יקר בשלילת החופש שלה. אמה תמכה בה כמעשה אמהי ישר ומתבקש, ולגיטימי שתברך אותה על שחרורה מהכלא. הגיוני שתברך אותה על עמידה כאדם ערכי ומצפוני שהיה מוכן ללכת למעשה לא פופולרי שיש בו אי ודאות.
אגב, נועה גור ביקשה לאורך כל הדרך, על פי חינוכה מבית, לקיים שירות לאומי כתחליף לשירות הצבאי. זה החינוך שספגה בביתה. זאת, בדומה לאלפי בנות דתיות אחרות. אבל מי סופר? קל יותר להתגולל על החינוך החלול שספגה בבית ולדרוש את פיטורי אמה.
רם כהן, מנהל תיכונט ע"ש אלתרמן תל אביב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו