1. משהו חורק בהפועל ב"ש, וזה כבר די ברור. הם אמנם פגשו את הקבוצה המפתיעה של פתיחת העונה, וקיבלו ממנה מתנה בפתיחת המשחק. בדקות הראשונות השחקנים של ניר קלינגר לא מצאו תשובה למשחק של ב"ש שנטלה את השליטה מהר מאוד. עם הנעת כדור טובה, תנועה נכונה וחילופי מקום שתיסכלו את שחקני חיפה המשחק שהתפתח היה נוח מאוד מבחינתו של ברק בכר.
השער של פקהארט הודות ל"שיתוף פעולה" בין בלמי חיפה תאמאש וקפילוטו העניק לב"ש יתרון מוקדם ומוצדק והיא נראתה מאוד בטוחה בעצמה.
ואז, במקום להמשיך במומנטום וללחוץ את חיפה לאחור, האורחים הסתפקו בשער, הורידו הילוך ולא היו חדים ותכליתיים באיזורים המסוכנים. השלישייה אוגו־ראדי־איינבינדר היקנתה לבכר את העליונות במרכז המגרש אבל נראה שבהרכב הזה אין לב"ש מספיק גיוון ומהירות בהתקפה ולא שחקנים שיכולים לעשות את ההבדל בפעולות אישיות, במיוחד כשנוואקמה רחוק מיכולתו הטובה ולא משפיע על המשחק.
חיפה, שצברה ביטחון החלה להיראות כמו קבוצה ששייכת למעמד, התקרבה לאיזור של גיא חיימוב, לחצה את מובילי הכדור של האלופה והרוויחה את השוויון האדיר של חנן ממן. היא המשיכה ליזום וללחוץ עם התקפות מהירות וטובות שהביכו שוב ושוב את הגנת ב"ש. ההצטרפות של שחקנים מהקו האחורי היתה נהדרת. לא פעם ראינו את דור מלול המצוין מוציא מעמדה של מגן התקפות נהדרות וחיפה הייתה קרובה מב"ש לשער הניצחון.
בכר לא היה צריך לחכות לספיגה כדי לעשות את החילופים. הוא היה חייב להגיב מוקדם יותר לדעיכה של הקבוצה שלו שאיבדה עוד שתי נקודות חשובות במירוץ האליפות. בסך הכל קיבלנו ממשחק נהדר, עם שתי קבוצות שחיפשו את הניצחון בכל מאודן. רק שני שערים הובקעו אבל ראינו משחק דו־צדדי, עם קצב מצוין ומאבק גדול על כל כדור.
2. השקיעה של מ.ס אשדוד נמשכת. האחרונה בטבלה נראתה רע מאוד מול נתניה ולא השכילה לאיים אפילו פעם אחת ברצינות על דני עמוס. קשה לראות נקודות אור בקבוצה של ראובן עטר, שלא מצליח לעצור את ההידרדרות.
מכבי נתניה היא אחד מסיפורי החלק הראשון של העונה. כל המחמאות לסלובודאן דראפיץ' ושי ברדה שמציבים קבוצה מאורגנת ומתלהבת שיש לה מה להציע. מילה טובה לדיא סבע. השחקן המסוכן הזה, שהתאושש משתי פציעות קשות, פתח את העונה בצורה מסחררת. עם הטכניקה, המהירות ויכולת הבעיטה שלו, הוא השחקן הבולט בליגה בחמשת המחזורים הראשונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
