עמדתה המעמיקה של הרבנות הראשית שהוגשה לבג"ץ, ולפיה המחלוקת בעניין הסדרי התפילה בכותל המערבי אינה שפיטה, בנויה לתלפיות מבחינה משפטית. היא מנומקת היטב, אבל סיכוייה להתקבל נמוכים מאוד. יוזמיה פשוט איחרו את הרכבת. טענת אי השפיטות הועלתה לראשונה לפני עשרות שנים, אך במהלך כיובל השנים שבהן נדונה סוגיה זו לפני בג"ץ, דחו אותה רוב השופטים שדנו בה, כל אחד מטעמיו.
היה זה לפני כמעט מאה(!) שנים, כשהבריטים חוקקו את דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים), שביקש להסדיר את מעמדם המשפטי ואת חובת השמירה עליהם. למרות הביקורת שנמתחה עליהם לא פעם בהקשרים אחרים, בנושא זה הבריטים היו לא רק חכמים, אלא גם נבונים וצודקים. הם הבינו היטב שלנוכח מצבם הנפיץ של המקומות הקדושים בארץ ישראל, מוטב לו לבית המשפט כי ישמור מרחק מהם ככל האפשר.
כל סוגיה שנוגעת למקומות הקדושים לבני הדתות כולן, רוויה באורניום מועשר. אפשר אמנם לכלוא אותה בגדרות משפטיים, אך נזקו - החברתי והתרבותי - של העיסוק המשפטי בה מרובה לרוב מתועלתו המפוקפקת.
הבריטים הותירו את הסדרת הגישה וקביעת סדרי התפילה במקומות הקדושים לרשות המבצעת, ממשלת המנדט. זו הילכה "בין הטיפות" וניווטה אותם ברגישות ובתבונה וכך נמנעו מלחמות קודש.
למרות לשונו הברורה של החוק, בתי המשפט בישראל, ובייחוד בג"ץ, אינם מושכים ידם מהכרעות משפטיות ביחס למקומות הקדושים. למן מלחמת ששת הימים ואילך, נזקק בג"ץ פעם אחר פעם להכריע בעניין החזקה בכנסיית הקבר, הסדרי הגישה, הפולחן והחזקה בהר הבית ובכותל המערבי. כך עשה בעניין "נשות הכותל" ובשאלת זכות היהודים להתפלל על הר הבית, וכך לעניין זכות אנשי הוואקף לקיים בשטחו חפירות ארכיאולוגיות, שעל פניהן עולות כדי עבירה על חוק העתיקות ודיני התכנון והבנייה.
את עיסוקו בסוגיות אלה נימק בג"ץ בצורך לשמור על הסדר הציבורי ולמנוע עבירות פליליות. בהרבה מן המקרים שבאו לפני בג"ץ היו אמנם דעות מיעוט שסברו שכל אלה אינם שפיטים, אך דעת הרוב, כפי שנתגבשה במהלך שנים רבות, גרסה כי לצד הפן המצומצם של סוגיית הפולחן הדתי כרוכות בה גם שאלות כבדות משקל של כבוד האדם, הפליה ושוויון, חופש דת, ובכלל זה חופש הגישה, חובת השמירה מפני חילול המקומות הקדושים וחובת ההגנה על רגשות בני כל הדתות והזרמים כלפי המקומות המקודשים. לדעת רוב השופטים שדנו בסוגיות אלה, כל אלה אינם מוגנים בחומת אי השפיטות, וחובה - לא רק רשות - על בית המשפט להיזקק להם ולהכריע בעניינם.
כדי לקבל את עמדת הרבנות יצטרכו שופטי ההרכב הנוכחי לעשות "פניית פרסה" ולחרוג מפסיקה רבת שנים שהשתרשה בבג"ץ משך שנים רבות. ספק רב אם כך יקרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו