בסוף השבוע האחרון פירסם העיתונאי יואב יצחק באתרו "מחלקה ראשונה" מידע המטיל ספק רב בעדותו של עד המדינה מיקי גנור. מדובר בדיווחים דרמטיים המעמידים בספק את אמינותם של גנור ושל התיק כולו.
לכך מצטרפת הידיעה, כי בתחילת החודש שוחרר ממעצר הבית עו"ד דוד שמרון, מקורבו של ראש הממשלה, ללא תנאים מגבילים, וטס לחו"ל לבקר את נכדיו.
שני המקרים האלה הם לא פחות מהתפתחויות משמעותיות: אחרי שלל הכותרות הסנסציוניות סביב מעורבותו של שמרון ברכש הצוללות, מסתבר שמעורבותו בפרשיה היא ככל הנראה שולית בלבד.
אמנם, גורמי החקירה הדגישו שוב ושוב שנתניהו כלל אינו חשוד בפרשה, ועדיין, בתקשורת המרכזית קישרו אותו לפרשה דרך קשריו לשמרון -"אשמה על סמך קרבה".
זאת, למשל, היתה הכותרת הראשית בתחקירו של רביב דרוקר בערוץ 10 בנובמבר האחרון, שהצית את הסערה: "חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה".
דרוקר גרר שלל תגובות. התנועה לאיכות השלטון פנתה במכתב דחוף ליועמ"ש בדרישה שיחקור את ראש הממשלה בפרשה. יוסי ורטר ניבא ב"הארץ" כי "מבחינת נתניהו, זו עלולה להתברר כתסבוכת אחת יותר מדי", שכן "חקירה של עו"ד שמרון היא הדבר הכי קרוב לחקירה של ראש הממשלה עצמו".
גם הפוליטיקאים לא שתקו. מטעם המחנה הציוני נמסר עם תחילת הפרשה: "כשנתניהו מתבלבל... בין האינטרסים שלו ושל מקורביו לבין האינטרס הציבורי – זה סימן שהוא יותר מדי זמן בשלטון... בכל מה שראש הממשלה נוגע בו עולה עננת שחיתות. לציבור נמאס מזה". חבר הכנסת אראל מרגלית הפך עצמו לחוקר משטרתי ואף טס לגרמניה "לאסוף ראיות".
מאז ועד היום המהדורות לא פסקו לעדכן מה קורה בחקירה, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים להדגיש את הקשר של נתניהו לסיפור ולהציגו כמי ש"הטבעת סביבו מתהדקת". עזרו לכך ההפגנות השבועיות המתקיימות ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בהשתתפות עיתונאים המעורבים בסוגיה כרביב דרוקר, ופוליטיקאים כאבי גבאי, כשהכל נושאים עיניהם ליעד הנכסף: הפלת שלטון הימין באמצעות החקירות הפליליות.
כעת, כשמתחילה להצטייר תמונה אחרת, לפיה לא רק שלנתניהו אין קשר לפרשה, אלא גם הקשר של שמרון אליה קלוש, מתקבלות החדשות הללו בקול דממה דקה. אפילו צוללת עושה יותר רעש מזה.
כאשר מתברר שהלבנה המרכזית במסע התעמולה התנפצה אל הקרקע – עושים מה שעושים בכל קמפיין: שותקים, מתעלמים ועוברים לסוגיה הבאה. מה שפתח את המהדורות הופך לאנקדוטה שולית ואגבית, ולא טורחים ליידע את הציבור בידיעה הדרמטית.
אל דאגה. הקמפיין לא נגמר. במלחמה נגד הלגיטימיות של שלטון הימין, תמיד יימצא הדבר הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו