"יום הנוער הבינלאומי" חל ב־12 באוגוסט, והנושא שנבחר השנה על ידי האו"ם ליום הזה הוא "נוער בונה שלום". בקהילה הבינלאומית יש הכרה שנוער וצעירים הם גורם חשוב שיש לשלב בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות למניעת סכסוכים ולקיום שלום. יום הנוער השנה נועד, אם כן, להבליט את תרומתו לשלום.
האומנם? מבט חטוף על הסכסוכים הרבים ברחבי העולם אינו מצביע על תרומה משמעותית כלשהי של בני נוער למניעת סכסוכים או לקידום השלום. מה שכן בולט לעין הוא שצעירים הם בין הקורבנות הראשונים בכל סכסוך. כך בסוריה, שבה נהרגו אלפי בני נוער ואלפים אחרים הפכו לפליטים, כך בעיראק, כך בפקיסטן ובאפגניסטן וכך גם באפריקה.
ציון יום הנוער הבינלאומי בישראל הוא הזדמנות להבליט את רצון הנוער הישראלי לחיות בשלום, למרות הטרור הפלשתיני הבלתי פוסק, טרור דאעש ואיומים מצד איראן. בישראל הדמוקרטית השאיפה לשלום והתקווה להשגתו הן ערך עליון. לנוער הישראלי יש קול והשפעה.
במהלך שנות לימודיהם בני הנוער לומדים על חשיבות הדו־קיום, הן עם ערביי ישראל והן עם שכנותיה של ישראל. חינוך הנוער הישראלי לשלום מתקיים על רקע יחסים מורכבים בין ישראל לירדן ולמצרים. השלום קר, אין קשרים של ממש בין העמים ואין דיאלוג בין הנוער הישראלי לזה המצרי או הירדני.
המצב חמור במיוחד עם הפלשתינים, לנוכח העובדה שהנוער הפלשתיני מתחנך על שנאת ישראל ונוטל חלק פעיל ב"מאבק המזוין נגד האויב הציוני" באמצעות טרור הסכינים. כמו כן, הוא מציף את הרשתות החברתיות בדברי בלע על ישראל, תוך קריאה להחרמתה ולהסרת הלגיטימציה שלה כמדינה.
מאז האינתיפאדה הראשונה מאות צעירים ישראלים נרצחו בפעולות טרור על ידי מחבלים פלשתינים. ההנהגה הפלשתינית, המדינית והדתית כאחת, וכך גם מערכת החינוך הפלשתינית, לא רק שלא מגנות את הרצח - אלא מברכות עליו.
גם בצד הפלשתיני נהרגו בני נוער רבים. זה קרה בעיקר בעזה, בפעילות הצבאית הישראלית נגד מיפקדות ובסיסי המחבלים, ובהם כאלה שהוצבו בתוך ריכוזי אוכלוסייה ואפילו בבתי ספר. רק מעטים, שאותם אפשר לספור על יד אחת, נרצחו בידי טרוריסטים יהודים. בהבדל מהפלשתינים, השלטונות והחברה הישראלית הוקיעו את הפושעים והם נשפטו ונכלאו.
למרות השלום הקר עם מצרים וירדן, ולמרות השנאה והטרור, רבים מבני הנוער והצעירים בישראל עדיין מאמינים בשלום אמיתי ובפיוס היסטורי בין עמי האזור. ביום הנוער הבינלאומי חשוב שהנוער יגביר את השאיפה לדיאלוג.
אומרים שהנוער הוא העתיד. אם כך - על הנוער הערבי־פלשתיני לאזור אומץ, להתנער משנאה ולהרים קול לשלום.
הכותב הוא שגריר לשעבר וכיום ראש בית הספר הישראלי לשגרירים צעירים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו