היחסים החיוניים בין ישראל לארצות הברית נמצאים במצב רגיש מאחר שנראה כי על האסטרטגיה של אובאמה כלפי ישראל מנצחים דווקא שני חברים יהודים בממשל - רם עמנואל ודיוויד אקסלרוד. כרגע נראה כי ייתכן שהם הצליחו לפלג את ההנהגה היהודית בארה"ב. להלן השתלשלות העניינים: בהתאם לנוהג המקובל, כשהתגברו המתחים הפוליטיים ביקשה ועידת הנשיאים, המייצגת 52 ארגונים יהודיים גדולים, לקיים פגישה עם הנשיא. הבית הלבן הסכים, אבל התעקש לקבוע מי ישתתף בפגישה. הוא פסל כל מי שביקר את הממשל, כמו למשל מורטון קליין מארגון ZOA, אבל הזמין קבוצות המתנגדות למדיניותה של ישראל, כמו ג'יי סטריט ושלום עכשיו סניף ארצות הברית. בכך, למעשה, חייב הממשל ארגונים יהודיים מהזרם המרכזי לחלוק את הבמה עם קבוצות שמטרתן העיקרית היא לשכנע את הבית הלבן לכפות על ישראל לבצע ויתורים חד-צדדיים. שיהיה ברור: במהלך מבצע עופרת יצוקה ג'יי סטריט אפילו גינה באופן פומבי את המבצע נגד חמאס. חוסר הנכונות של ועידת הנשיאים לדחות את הסידור הזה עלול להתגלות כטעות אסטרטגית. הוא מאפשר לבית הלבן לקבוע מי ייצג את הקהילה היהודית ולהפעיל טקטיקה של "הפרד ומשול". הוא גם מספק לממשל מנגנון ליצירת סביבה של אומרי הן. עתה נציגים של ארגונים יהודיים יודעים שעלולים למנוע מהם גישה לנשיא אם יבקרו את מדיניותו. כמעט 80 אחוזים מיהודי ארצות הברית הצביעו עבור אובאמה, מה שמעניק להם מעמד משמעותי. אולם רבים מהמנהיגים הם פילנתרופים עשירים שאינם רגילים לעימותים פוליטיים. מה גם שסביר כי ארגונים מסוימים יחששו להתעמת עם הממשל כדי לא לסכן את התרומות מתומכיו של אובאמה. נראה כי בפגישה עם אובאמה נפלו רוב המשתתפים בשבי הכריזמה שלו. רוב המשתתפים החרישו או הביעו תמיכה במדיניותו. "זה היה נהדר", אמר אנדריאה ויינשטיין, יו"ר המועצה היהודית לענייני ציבור; "הרגשתי בנוח", אמרה מריה גילסון מהדסה; "הנשיא קיבל את הרושם שישנה תמיכה במדיניות שלו לצד מספר חילוקי דעות ברמה הטקטית... אני מוכן לתת לנשיא הזדמנות לנסות את האסטרטגיה שלו", הצהיר הרב סטיבן וורניק מהתנועה המסורתית; המנהיג הרפורמי, הרב אריק יופה, ציין ש"לגבי המהות, אף אחד מהמשתתפים לא אמר לנשיא 'אתה טועה'". אף אחד לא העלה חששות מכך שהנשיא אימץ את הנרטיב הערבי ויצר השוואה מוסרית בין שני הצדדים. אף אחד לא הגיב להערותיו המתנשאות כי על הישראלים "לעשות חשבון נפש עמוק". איש לא ציין כי לא הולם שהנשיא האפריקני-אמריקני הראשון ישלול מיהודים את הזכות להתגורר בירושלים, ערש התרבות היהודית. איש לא העלה את האפשרות שבמדיניותו אובאמה מעודד למעשה את הפלשתינים להימנע מלעשות שלום. אך יש גם קרן אור. אלן סולו ומלקולם הונליין, היו"ר וסגן הנשיא המנהל של ועידת הנשיאים, גינו את יחס הממשל לירושלים. העובדה שסולו, שהיה עד לאחרונה תומך של אובאמה והראשון שביקש לקיים את הפגישה, הביע עמדות כאלה עשויה לאותת על כך שגישתו הנוקשה של הנשיא כלפי ישראל מתחילה להשפיע על תומכיו הדמוקרטים. גם התבטאויות דומות של דיוויד האריס מהוועדה היהודית-אמריקנית, שביקר את הנשיא אובאמה בצורה שקולה בפני קבוצה של חברי קונגרס, מעידות על המצוקה בקרב הדמוקרטים, שהחלו להבין כי הבטחות הנשיא לגבי מחויבותו לרווחת ישראל חלולות. כדי למנוע עימות, יש ליזום בדחיפות מסע ציבורי. אסור שקולה של ישראל יישמע רק מפי יהודים רפובליקנים או נוצרים אוונגליסטים. אם רוצים לשמור על הברית האיתנה בין ארה"ב לישראל, ברית שבמשך עשרות שנים היתה גולת הכותרת של המדיניות האמריקנית, הכרחי שיהודים דמוקרטים יעמדו בחזית. יש לקוות שדמוקרטים תומכי ישראל, כמו אלן דרשוביץ, יסבירו לאובאמה מדוע שימוש ב"אהבה קשוחה" נגד ישראל גם אינו מוסרי וגם אינו מועיל. האחריות מוטלת על כתפיהם של יהודי ארצות הברית. עליהם לעמוד כעת ולהשפיע.
