הפיגוע: תזכורת לסכנה החמורה של 
ההסתה האסלאמית בחלקים במגזר הערבי

הפיגוע המזעזע ביום שישי, באחד המקומות הנפיצים בעולם, הוא תזכורת לכולנו על ההסתה הקיצונית סביב מוטיבים בעולם המוסלמי ואיך הסתה מציתה ומלבה טרור, וההסלמה סביב ההר משפיעה לרעה על יחסי יהודים וערבים.

מעורבות שלושה ערבים־ישראלים בני חמולה אחת, ג'בארין, מאום אל־פחם, היא חריגה - אך לא מפתיעה. מבצעיה הם בני עירו של שייח' ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהיה מראשוני המנחמים בסוכת האבלים "לזכרם של השאהידים" - יוצאי בית מדרשו והאידיאולוגיה הרצחנית שלו.

לאורך השנים, מעטים המקרים של מעורבות ערבים־ישראלים בפיגועים כה קשים ואכזריים. נזכיר את פיגוע ההתאבדות הראשון בשנת 2001, שבוצע בתחנת הרכבת בנהריה על ידי מוחמד חבישי מאבו סנאן, פעיל דתי וחבר התנועה האסלאמית שרצח שלושה נוסעים ופצע כ־60, ובשנת 2015 - פיגוע דקירה ודריסה בתחנת אוטובוס על ידי תושב אום אל־פחם ליד גן שמואל. נציין גם את הפיגוע בדיזנגוף, שבוצע על ידי נשאת מלחם מערערה בינואר 2016 בפאב הסימטה. 

בפיגוע הנוכחי, מעורבוּת חוליית טרור - בין שמדובר בהתארגנות מקומית עצמאית או בהתארגנות טרור מוכוונת המונחית על ידי ארגון טרור - תתבהר במהרה באמצעות חקירת שב"כ והמשטרה. מעורבות ערבים־ישראלים בפיגוע כה קשה ואכזרי היא בהחלט חריגה. מדובר בקבוצה קטנה, "עשבים שוטים" בקרב אוכלוסייה גדולה של ערביי ישראל, שהם חלק אינטגרלי מהמדינה.

הסוגיה שאינה מהווה הפתעה היא מקום מוצאם של המבצעים, אום אל־פחם. עיר זו היא מעוז הפלג צפוני של התנועה האסלאמית, שהוצאה אל מחוץ לחוק ב־2015 ופעיליה עדיין פועלים בעמותות שונות סביב הר הבית שכל מטרתן הסתה נגד הפעילות של מדינת ישראל סביב ההר. טענתם המרכזית היא שהר הבית מולאם על ידי היהודים, שההר בסכנה, שהיהודים הם האויב הגדול ביותר. 

אם כך, אל לנו להתפלא שההסתה מחלחלת ושהיא מסוכנת לא פחות מההרג עצמו. ההסתה מטופלת במגבלות החוק, ולכן אנו עדים לפתיחת עמותות קיצוניות חדשות, כניסה ויציאה של שייח' סלאח מבית הכלא, ובין לבין ממשיך בשלו. שב"כ ומשטרת ישראל ימשיכו להילחם בהם באמצעות מודיעין איכותי וראיות, שיאפשרו לסיים את הטיפול בהליך משפטי אפקטיבי. 

אין ספק שהפיגוע הנוכחי הצליח בשל פער מודיעיני באיתור החוליה טרם הביצוע. חייבים לזכור ולציין כי מרבית הפיגועים מסוכלים מבעוד מועד, אף שבחלקם מדובר במפגעים בודדים. אולם, פיגוע אחד כואב שמצליח - צורב את התודעה ועלול להביא לגל חקיינות.

לטעמי, לאור מיקום הפיגוע, תגובת ישראל צריכה להיות מדודה בהר. אולם, נגד ראשי התנועה האסלמית עליה לפעול ביד קשה ולנקוט את כל האמצעים הפליליים והמנהליים, במטרה להצר את צעדיה ולמנוע מבעוד מועד פיגועים כואבים מעין אלו.

הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו