בצל הספקות לגבי עתידה הפוליטי של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, החל השבוע בבריסל המו"מ בין האיחוד האירופי לממלכה המאוחדת על הברקזיט. מיי השמרנית, מתומכי עזיבת האיחוד, קיוותה להגיע לשיחות מצוידת במנדט עממי נרחב, אבל איבדה בבחירות את הרוב המוחלט שממנו נהנתה מפלגתה בפרלמנט והפכה תלויה בחסדי מפלגת "היוניוניסטים" הצפון־אירית – שאינה מוכנה ליישר קו עם עיקרי מדיניותה, וחשפה עצמה למרידה בשורות מפלגתה השמרנית.
בריטניה אמורה לעזוב את האיחוד בתוך שנתיים. מיי איימה לפני הבחירות לממש את הברקזיט, גם אם לא יושג הסכם על תנאי העזיבה והשת"פ העתידי בין הצדדים. אך ההימור הפנים־פוליטי הכושל שלה חייב אותה לרכך גישה. שר האוצר, פיליפ המונד, אמר שעזיבת האיחוד בלי הסכם תהיה "תוצאה רעה מאוד לבריטניה", וגם אנשי עסקים בכירים, בכלל זה משורות מפלגתה של מיי, הגבירו את הלחץ ל"עזיבה רכה", כלומר על בסיס הסכם שלא יגדע את כל מסגרות השת"פ עם אירופה. מנגד, מקורבי שר החוץ בוריס ג'ונסון, תומכי "העזיבה הנוקשה", הבהירו שאם מיי תרכך את עמדתה ביחס לתנאי המו"מ, היא תעמוד בפני מרידה פנימית.
את השינוי בעמדת בריטניה אפשר היה לראות בדבריו של הנציג הבריטי לשיחות הברקזיט, השר דיוויד דיוויס, בתום סבב השיחות הראשון: דיוויס, השייך למחנה "העזיבה הנוקשה", הציג קו פייסני למדי. "יש יותר דברים שמאחדים אותנו מאשר שמפרידים בינינו", אמר. מנגד, דווקא נציג האיחוד למו"מ, הצרפתי מישל ברנייה, נשמע הרבה יותר תקיף. "המטרה שלנו ברורה", הצהיר, "תחילה אנחנו צריכים להתמודד עם אי הוודאויות שנוצרו".
ברנייה מנה את שלושת האתגרים העיקריים במו"מ: גורל 3 מיליון אזרחי האיחוד שעברו לגור ולעבוד בבריטניה ומיליון הבריטים שגרים ועובדים במדינות האיחוד, הפיקוח על גבולות - בעיקר בין צפון אירלנד לאירלנד, ו"החשבון" של הגירושים: התחייבויות וההסכמים שכבר נחתמו ורכוש משותף.
גם אם מיי תקים ממשלת מיעוט, ספק אם זו תחזיק מעמד ימים רבים. יו"ר האופוזיציה ומנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, מאשים מצדו את המפלגה השמרנית בכך שהיא אינה במצב לשאת ולתת על הסכם ברקזיט טוב עבור בריטניה, ומצהיר שאם מיי אינה מסוגלת לקבל את תמיכת הפרלמנט, מפלגתו מוכנה לקחת אחריות להנהגת המדינה. קורבין אמנם התחייב לממש את הברקזיט, אך בבריטניה גוברים הקולות שנשמעים להחזיר את הגלגל לאחור, בטרם יהיה מאוחר מדי. כלומר, לקיים משאל מחודש על עזיבת האיחוד. הכאוס הפוליטי שנוצר בשבועות האחרונים מחזק את תקוותם של מתנגדי הברקזיט, שמאבקם עדיין אינו אבוד.
89% מהבריטים מעוניינים לקבל אזרחות נוספת. ובעוד הם מתחילים להבין את השלכות החלטתם לעזוב, סקר שנערך בעשר ממדינות האיחוד האירופי מצא שהברקזיט חיזק באופן משמעותי את תדמיתו החיובית של האיחוד – בכלל זה במדינות שנחשבו עד כה כעוינות לו. גם בבריטניה הביעו 54% מהנשאלים דעה חיובית על האיחוד. עם זאת, 70% מהנשאלים במדינות השונות דרשו שלממשלותיהם הלאומיות יינתנו סמכויות נרחבות לשלוט בוויזות ההגירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו