הכתיבה בעידן הדיגיטלי השתנתה ללא הכר. תלמידים כבר אינם מתנסים בכתיבת טקסטים ארוכים ומקוריים, וגם כאשר הם נאלצים להגיש עבודות - השימוש במידע מהאינטרנט הופך רבות מעבודות אלו למשימות עריכה, ופחות לכתיבה עצמאית. האם בשבוע הספר 2025 ימתינו לנו על המדפים רק אסופות של ציוצים וטקסטים של 140 תווים? האם באמת עידן הסמארטפון מחסל את יכולות הכתיבה של ילדינו? התשובה לאו דווקא חיובית.
אם נחבר את שלל המסרונים בחייהם של נערים ממוצעים, נגלה תלמידים שמייצרים יותר טקסט מאשר אי פעם. ברוב המקרים לא מדובר בכתיבה ברמה איכותית, אבל הדור הצעיר עדיין משתמש בטקסט הכתוב כאמצעי תקשורת חשוב ומיידי, ויש בכך בסיס שאיתו אפשר להתחיל את פיתוח הכתיבה - ולא רק בקרב תלמידים "מצטיינים" וכשיעור "העשרה", אלא כמיומנות חשובה המסייעת להבנה בקרב כלל התלמידים.
אם בתי הספר יידעו כיצד לגשת לתלמידים ממקום קרוב לרוחם ולעולמם, תוך תמיכה ועידוד הכתיבה - התוצאות יגיעו ומגיעות. האתגר שלנו הוא לתת הזדמנויות, ואז מגלים שאין ירידה ביכולת ההתבטאות של הילדים. הם פשוט צריכים אפשרות להתבטא בצורה חופשית ולקבל משוב מקדם ומתאים. כך, לדוגמה, בתוכנית של "כתיבה מחוללת הבנה" מתבקשים התלמידים לכתוב באופן שגרתי, אחת לשבוע. בהתחלה הם כותבים קצת, על נושאים הקרובים לעולמם, ובהדרגה הם כותבים גם על מה שהבינו בתכנים הנלמדים בשיעורים.
כאשר התלמידים מקבלים משוב חיובי, ללא עריכה או תיקון שגיאות כתיב, הם מסירים את המחסומים שנבנו לאורך השנים כשאמרו להם מה לא טוב בכתיבה שלהם. הם מבינים שבאמצעות הכתיבה יוכלו להשיג מטרות חברתיות, כמו לרגש או לשכנע. אנחנו מחזירים אותם למקום שבו כתיבה מייצגת זיקה בין בני אדם, והכתיבה נתפסת בעיניהם לא כעונש - כפי שהם רואים אותה בתחילת השנה - אלא כאמצעי לבטא את עצמם באופן חופשי.
לאט־לאט נעצים את הכתיבה שלהם, וגם אותם באופן אישי. בשביל להשיג את כל זה צריך ללוות גם את המורים, שחלקם בעצמם נרתעים מכתיבה ובוחנים רק את המידע המועבר בטקסט של התלמיד, ולא את הכתיבה כשלעצמה. כשהמורים רואים שהילדים נפתחים ומייצרים איתם דיאלוג דרך הכתיבה, הם מבינים את העוצמה שבתהליך ונרתמים למשימה.
האם יהיו סופרים בדור הבא? זה תלוי בנו. הבסיס נמצא שם, רק תנו לתלמידים הזדמנות לכתוב בכיף, תנו להם כלים להבין את העולם דרך כתיבה ותנו להם את הרוח הגבית - והם יגלו שלתקשר בכתיבה עם העולם אפשר גם ביותר מ־140 תווים.
הכותבת היא ראש תחום פדגוגיה מבוססת כתיבה במכון ברנקו וייס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו