קץ עידן העבדות המודרנית

הנה, ימים באים, ונורמת העבודה תחייב לאפשר גם לגברים להוציא את הילד מהגן. גבירותיי ורבותיי: מהפך. ייתכן שלא שמעתם עליו, אחרי הכל, שינויים משמעותיים באורח חיינו מתרחשים לא אחת בשקט, מתחת לרדאר התקשורתי. הניצנים הראשונים של חתרנות תחת הסדר הישן, אותם סימנים ליצירת שוויון מגדרי, הגיעו אלינו בטפטוף. טיפה ועוד טיפה. ככה מתחולל השינוי שיעניק לנשים שוויון בעבודה ולגברים שוויון בגידול הילדים.

בשבוע שעבר התפרסמה החלטת התאחדות התעשיינים, הקובעת כי עובדיה יפסיקו לערוך ישיבות לאחר השעה 15:30, וזאת במטרה לאפשר להם לאזן בין חיי העבודה לחיי המשפחה. נכון שההתאחדות היא גוף לא ממש גדול, כמה עשרות עובדים בלבד, אך בכוחה להחליף את הדיסקט בראשם של מנהלי כ־2,000 המפעלים החברים בה, המעסיקים יחד מאות אלפים. 

את היוזמה, שמקדמת נציבות שירות המדינה, אימץ משרד הפנים ביחס לעובדיו, ולא זו בלבד אלא שבכוונתו להחיל את הנורמה על עובדי הרשויות המקומיות. גם קרן טרנר־אייל, המנכ"לית הצעירה והנמרצת של משרד התחבורה (37), לא מוצאת סתירה בין היות אדם עובד מעולה לבין היותו הורה נוכח בחיי ילדיו, וכתימוכין לכך הודיעה כי פעמיים בשבוע לא תתקיימנה ישיבות אחרי השעה 15:00. החרה החזיק אחריה גם מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, שיצא בהכרזה דומה. וכשהשינוי מהדהד גם בקרב מחוללי העבדות המודרנית, כמו חברת ההיי־טק איירון סורס, שמצאה מודל משלה כדי ליצור איזון בין שעות הפנאי לשעות העבודה של עובדיה, ברור שפנינו לעידן אחר. 

אי אפשר להפריז בחשיבות השינוי בנורמות ובתרומתו בראש ובראשונה להשוואת מעמדם של גברים ונשים בעולם העבודה כמו גם בחלוקת הנטל הכרוך בהקמת משפחה. כמה כעס כבוש או מתפרץ של אימהות צעירות על בני זוגן, החוששים לדרוש "שעות בית" מהמעביד, ייחסך. כמה מריבות סביב מי יוציא היום את הילדים. כמה שמחה יחושו ילדים שעבורם אבא הוא דמות של סוף שבוע ושל רגעי הלחץ בבוקר. איזה רווח עצום לכל אותם גברים צעירים שעידן העבדות ריתק אותם למקום העבודה ומנע מהם להיות שותפים לאושר הגלום באפשרות לחוות את הילד שלהם החל מצעדיו הראשונים. 

"יש לקדם את תפיסת העולם שלפיה מחויבותם ותרומתם של שני ההורים לתא המשפחתי צריך שתהיינה שוות ומשותפות. בדיוק כפי ש'יום האם' הפך ל'יום המשפחה'. כל עוד נורמת העבודה לא תשתנה ומקומות העבודה לא יראו כמובן מאליו את הצורך הטבעי של האבות להיות נוכחים פיזית בחיי ילדיהם, זה לא יקרה". כך כתבנו כאן לפני ארבע שנים, כצעד הכרחי לקידום נשים בעבודה. משהו טוב קרה מאז. והרצל אמר, אם תרצו אין זו אגדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו