לאיזה מחנה אתה צריך להשתייך כדי להיות אנטישמי כשר? • כיצד בא לידי ביטוי הבידוד הבינלאומי של ישראל הפעם? • ומי עוד צריכים להציע אופק מדיני לטרוריסטים, ואיך זה קשור לשערי המטבע באירופה?
דובר הבית הלבן, שון ספייסר, הישווה בין בשאר אסד לאדולף היטלר - והתנצל. ומייד חזרה המקהלה ע"ש "טראמפ אנטישמי" לסיבוב הופעות. זה מעניין מהרבה סיבות: למשל, כי ג'רמייה רייט, הכומר של ברק אובאמה, השמיע אמירות אנטישמיות מפורשות הרבה יותר מההשוואה שעשה ספייסר. רייט, אגב, מעולם לא התנצל, אבל כיוון שאובאמה היה חביב המחנה ה"נכון", איש לא האשימו באנטישמיות. ולכן, השיקול האמיתי הוא זה: השאלה אם אמירה מסוימת היא אנטישמית, תלויה בשאלה - לאיזה מחנה אתה שייך?
זה מתחבר ל"חשיפה" של עיתון "הארץ": מתברר שטראמפ לא השתתף בליל הסדר. וואו. פתאום "הארץ" נהפך לשומר הסף של המסורת היהודית. בכלל, נראה שלאנשים מסוימים לא מפריעה אנטישמיות, אלא אם כן ניתן לעשות בה שימוש פוליטי. כך, למשל, היה כאשר ייחסו את האיומים על מוסדות יהודיים לנשיא טראמפ. בינתיים נעצרו שני חשודים בפרשה: ישראלי ואמריקני תומך הדמוקרטים. האם מישהו מאלה שהיפנו את האצבע לכיוון טראמפ השמיע איזו "סליחה, טעיתי"? מה פתאום.
היעדר היושר אצל בכייני האנטישמיות מוביל אותנו אל כתבי רבי אלתר דרויאנוב זצ"ל, שם מופיע המעשה הבא:
רבה הישיש של ניטרה (עיר שהיתה ידועה בנוכליה) הגיע לגבורות (גיל 80). ביקשו ראשי הקהילה להונותו, קראו אסיפה והחליטו להעמיד במרתף ביתו של הרב חבית, וכל אחד מ־50 בעלי הבתים שבקהילה יביא שני בקבוקים של יין ישן משובח וייצוק לחבית. אמרו ועשו כן. שמח הזקן על המתנה היפה, וכשיצאו האנשים אמר לאשתו: "רבנית, רדי ומיזגי נא לי כוס מתוך החבית".
מייד ירדה הרבנית לעשות רצון בעלה, וכשעלתה מן המרתף ונסתכלה בכוס שבידה, חשכו עיניה: מים! נסתכל גם הרב הזקן בכוס ונהם מתוך שפמו: "רמאים בני־רמאים! כל אחד סמך על חבריו שיביאו יין, והוא עצמו הביא מים, ונתמלאה כל החבית מים". התחילה הרבנית מחרפת ומגדפת, היסה אותה הזקן ואמר: "רבנית, אל תשמיעי קולך. יודע אני להתהלך עם הבריות שבעדתי: כפליים ישיבו לנו יין".
בשבת עלה הרב הזקן על הבימה לדרוש, נתן שבח והודיה לקהילה על המתנה היפה וסיים: "אבל חבל שאחד מכם קילקל יינכם המשובח ויצק לתוכו מים. יודע אני מי הוא המקלקל, אלא שאין רצוני לביישו ברבים. מוטב שהוא עצמו יתקן מה שקילקל: יביא הלילה ארבעה בקבוקים יין, לכפר על שני הבקבוקים מים ויניחם בחצרי, ונסלח לו".
תכף אחרי ההבדלה נשמע בחצרו של הרב קול צעדים חרישי. חרדה הרבנית לראות מי בחצר ועיכבהּ הרב: "שבי במקומך ואל תיראי! יין יהיה לנו".
והצעדים פוסקים וחוזרים, פוסקים וחוזרים. ולאחר שפסקו ולא חזרו עוד, אמר הרב לאשתו: עכשיו, רבנית, צאי ומני את הבקבוקים שתמצאי בחצר.
יצאה ומנתה, חזרה ואמרה: "מאתיים".
ירושלים לנצח נצחים
כמה שעות לפני המתקפה האמריקנית על סוריה, פירסמה רוסיה הודעה שהיא תכיר במערב ירושלים כבירת ישראל. נורא הבידוד המדיני, נורא.
שטוקהולם תחילה
בתחילת השבוע פורסם כי בשבדיה נרגמו שוטרים באבנים במהלך מעצר חשודים בטרור. ככה זה כשלא מציעים אופק מדיני לטרור. זה מתחבר עם ראיון ששודר בערב פסח עם מי שהיה ראש השב״כ, יורם כהן. לדבריו, האינטרס הישראלי הוא שסביבנו יהיו מדינות שלוות ודמוקרטיות. המראיין אמר בתגובה: "בשביל זה אנחנו צריכים לעבור לשבדיה". איך נגיד בעדינות, כבר לא.
הטרור הוא שיעור שלומד היום כל העולם בדרך הקשה את מה שאנחנו למדנו בדרך העוד־יותר־קשה - הסיבה לטרור היא הטרוריסט, אמונותיו, הפנטיות שלו, החינוך שקיבל, העיוותים הנפשיים שלו. ולכן, גם אם מגשימים את כל רצונותיו של הטרוריסט - ע"ע הנסיגה מעזה - הוא לא ילך הביתה ויהפוך את עזה שלו ל"סינגפור של המזרח התיכון".
כיוון שקורבנות הטרור העכשוויים סירבו ללמוד מהניסיון היהודי, ראוי שנלך אל אגדת עם רומנית, וזה הסיפור:
רומני אחד הצליח לחסוך מעט כסף, וכדי לשמור על ערכו הלך להתייעץ עם יהודי, שהיה ספסר במטבע זר ושאל אותו: "איזה מטבע לדעתך עלי לקנות כדי לשמור על ערך כספי ואולי גם להרוויח מעט - אני חשבתי על המארק הגרמני?"
אמר לו הספסר היהודי: "אני מציע לך להתרחק מהמארק הגרמני".
הרומני לא שמע בקולו של היהודי, קנה בחלק מכספו מארקים גרמניים, אבל ערכם ירד, והוא הפסיד. אחרי חודש חזר הרומני אל הספסר, ואמר: "לא שמעתי לעצתך, קניתי מארקים גרמניים והפסדתי, מה דעתך כעת על קניית פורינטים הונגריים?"
ענה הספסר היהודי: "אל תתקרב לפורינטים. תפסיד את כל השקעתך".
הרומני לא עשה את מה שאמר לו היהודי, קנה פורינטים והפסיד את כל כספו. עוד חודש עבר, והרומני חזר אל הספסר היהודי ואמר: "שוב לא נהגתי כעצתך, קניתי פורינטים והפסדתי. מה אתה מציע לי עכשיו?"
ענה הספסר היהודי: "עצתי שתיתן לי נשיקה בפופיק, וכמו ששנינו יודעים אתה תעשה ההפך, וכדי להקל עליך אני כבר מפנה אליך את אחוריי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו