אחרי הלילה הקסום נגד פ.ס.ז', האמונה ב"רמונטדה" כה נטועה באדמה של ברצלונה, עד שאחרי כמה ימים של הלקאה עצמית וביקורת קשה ומוצדקת מצד התקשורת, בארסה באמת תתחיל לחלום על מהפך מול יובנטוס.
כפי שהיה אחרי ה־4:0 בפאריס, הפרשנים מזהירים שקבוצה שבה משחקים מסי, ניימאר וסוארס מסוגלת להבקיע רביעייה או חמישייה. הבעיה לדבריהם היא שיובה ספגה רק פעמיים העונה בליגת האלופות, וקשה לראות את הרגליים של המגינים המנוסים של אלגרי רועדות כפי שקרה לילדים המפוחדים של אונאי אמרי.
אך עוד לפני שתבקש לבצע נס נוסף, ברצלונה צריכה לעשות חשבון נפש אחרי שלראשונה העונה אינה מבקיעה שני משחקים ברציפות. הבצורת הגיעה ברגע הכי קריטי, וההחמצות במלאגה ובטורינו כמעט חיסלו את כל הסיכויים לזכות באליפות ספרד שלישית ברצף ובצ'מפיונס השני בשלוש שנים. בתוך ארבעה ימים שחורים, העונה של בארסה קיבלה מכה אנושה.
ההופעה בטורינו גרמה לראשונה ללואיס אנריקה למתוח ביקורת פומבית קשה על שחקניו, בעיקר בגלל מחצית ראשונה שנראתה להגדרתו "כמו המחצית השלישית של פ.ס.ז'־בארסה. זה היה חמור מאוד ועצוב. במחצית הראשונה היינו חסרי אונים".
במשך דקות רבות השחקנים הרגישו שהסיפור מפאריס חוזר על עצמו, אף שאינייסטה, מסי וסוארס היו קרובים להבקיע את השער שהיה משנה הכל. בברצלונה הדיכאון מוחלט, ואפילו המאמן מודה ש"יותר קשה להאמין ברמונטדה".
גם התקשורת, כאמור, מבקרת את השחקנים, שחלקם נראים לא כשירים במאה אחוז (אינייסטה), אבודים (מסצ'ראנו), לא חדים (סוארס, מסי וניימאר) ולא שייכים (מתיה, אנדרה גומש). בארסה שילמה באיטליה מחיר כבד על היעדר ספסל איכותי ועל ההיעדרות של הבורג היחיד שמאזן את המערכת (בוסקטס). בד בבד, לואיס אנריקה סופג אש על המערך 3:4:3 ועל ההעדפה התמוהה של מתיה על פני אלבה. בזמן שספרד חוגגת את הפסחא, כותרת העיתון "ספורט" היתה "נצלבים".
ולמרות הכל, עדיין מוקדם להכריז על סוף עידן. זה בדיוק מה שקבעו לאחר ההשפלה מול באיירן ב־2013, ואחריה בארסה הספיקה לחגוג צ'מפיונס ושתי אליפויות ספרד. זה גם מה שאמרו אחרי ה־4:0 בפאריס, ואתם יודעים מה קרה.
אי היציבות של בארסה, שיום אחד נותנת קונצרט ולמחרת לא מופיעה, מול היציבות של יובנטוס החזקה, אומרות שהקטלאנים לא יגיעו לחצי הגמר העונה. אך לא מכריזים ביום אחד על סוף עידן. זה קורה לאט־לאט. והסוף התחיל עם עזיבתו של פויול, אחר כך זו של צ'אבי והוא ייחתם בזו של אינייסטה ובעיקר בזו של לאו מסי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו