הקרנבל של פוסט (דו"ח) צוק איתן

בסך הכל עברו יומיים מאז פרסום דו"ח המבקר, ושעות רבות של דיונים אינסופיים. במקום להעלות עוד טיעונים בעד או נגד הנאמר בדו"ח, הרשו לי נא לספר לכם איך הדיונים האלה נשמעים מהצד.

1 פרצה מלחמה? לרגע הכל חוזר, מהדורות החדשות נפתחות בפנים קודרות, במסרים כבדים, בתחושת חירום. אולפני הטלוויזיה והרדיו מתמלאים בגברים מומחי צבא וביטחון, שמדברים עצמם לדעת. לצופה אין מפלט. נדמה שהמלחמה חזרה. אם רק היינו זוכרים שבסך הכל מדובר בהליך בדיקה, בהפקת לקחים שיכול להיות גם מלמד וחיובי. אבל בל נטעה, חייבים לייצר פאניקה רבתי, שהרי כל כולה, מטרתה, כמו תמיד, להוליך את הממשלה שאולה.

2 כשלי מלחמת לבנון השנייה? עוד עוסקים הדיונים בהשוואה המטרידה בין מלחמת לבנון השנייה למבצע צוק איתן. מלחמת לבנון השנייה היתה כישלון. רה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל פעלו כמעט בשלושה קולות שונים. מלחמה שנגררנו אליה, בקול תרועה רמה, שבה הכריז אולמרט שבתוך 24 שעות הוא יחזיר את החיילים החטופים הביתה, וסיימנו אותה אחרי חודש ימים בקול ענות חלושה בלי החיילים, עם מחדלים נוראיים ועם ועדת חקירה. אפשר רק להזכיר את האופן שבו חיזבאללה טיווח ושרף את הטנקים שלנו בימים הראשונים למלחמה; את ההססנות שליוותה את דפוס הלחימה ואת אי הכניסה למהלך קרקעי; את הכניסה הטרגית, כשהיתה, כולל אסון ואדי סלוקי; ואת טראומת העורף, בל נשכח, כשמיליון איש עזבו את בתיהם.

אפשר לבקר אידיאולוגית את ההחלטות שהתקבלו בצוק איתן, אבל היו החלטות והיתה הרמוניה בין רה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל. גם ההחלטה להכניס כוחות קרקע היתה מדודה ומחושבת. מרגע שהושגו המטרות, הכוחות הוצאו. מעל לכל, המלחמה נחוותה במדינה כאירוע מנוהל, עם כל הכאב שבו, ולא ככאוס, כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה.

אבל בדיונים היום, כשרוצים לייצר תפיסת כישלון כלפי מבצע צוק איתן, אפילו את קברניטי המחדל המהדהד של מלחמת לבנון השנייה, דן חלוץ ועמיר פרץ, מזמינים להתראיין ולהביע את עמדתם. הייתכן ששרידי ממשלת קדימה־עבודה, שלא זכתה לאמון העם לאחר המלחמה, מייעצים לנתניהו שזכה ל־30 מנדטים לאחר צוק איתן? אבסורד. 

3 פתרון מדיני - עם מי? הדובדבן שבקצפת הדיונים האינסופיים הוא העיסוק בשאלת הפתרון המדיני מול עזה. איך נגררנו למלחמה בלי לנסות פתרונות מדיניים תחילה. אותם יודעי דבר וסוד, שזיכרונם קצר ומתעתע כל כך, ששכחו לומר לנו שהמצב בעזה נוצר בגלל "פתרון מדיני", בגלל ההתנתקות. שהרי אם לא היינו הולכים שבי אחרי המחשבה שיש פתרון מדיני לכל, כאן ועכשיו, אולי לא היינו נגררים למלחמה בחזית זו בכל שנתיים מול כוח צבאי כמו של מדינה, שנוצר בדיוק משום שיצאנו משם.

4 נבואה שלא מצליחה להגשים את עצמה מעל לכל, הדיונים המרובים חושפים שוב חבורה של עיתונאים, שקוראים, לכאורה רק עכשיו, לרה"מ לקבל אחריות ולהתפטר. אותם עיתונאים, שאחרי כל פרשה קלה כחמורה בשנתיים האחרונות המליצו לציבור לנהוג באופן שהם כה מייחלים לו ולהחליף את השלטון. אפשר היה לצפות שיגידו משהו אחר הפעם?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו