עולם ללא אינטרנט. מצליחים להיזכר איזה מין עולם זה היה? עולם ללא מנועי חיפוש, כאלו שמספקים בלחיצת כפתור את כל המידע הנגיש, עולם ללא תשובות לשאלות בן־רגע, ללא רשתות חברתיות וצורות ההתקשורת החדשות שהולידו עימן, ללא שטף המידע המילולי, הוויזואלי, שיתוף התכנים, פריצת הגבולות, עולמות חדשים בהישג יד. הרשת שינתה את חיינו באופן כה דרמטי, עד כי קשה להיזכר איך נראו חיינו לפניה.
אך הילדים של היום? הם בכלל נולדו לתוך עולם אינטרנטי. ילדים ובני נוער שמורגלים בכך, טבעי בעיניהם שהכל קורה בן־רגע, שהכל נמצא בקצות האצבעות. האם קל להם יותר, לדור האינטרנטי? בהיבטים מסוימים, אולי. אבל רבות דובר גם על המחירים ועל הסכנות שהביאה עימה מהפכת המרשתת: הבריונות ברשת, החשיפה הלא מבוקרת לתכנים פליליים, אלימים או מיניים, ההתמכרות למסכים, החשיפה הלא מודעת לאנשים בעלי כוונות זדון שיוצרים קשר בדרכי עורמה, ועוד.
מה שחמור מכך הוא היעדר המודעות של ההורים: סקר שערכה המועצה הלאומית לשלום הילד בקרב הורים וילדים, העלה פערים גדולים בין דיווחי הילדים בנוגע לחשיפה לסכנות, לעומת דיווחי ההורים. במילים אחרות, רוב ההורים משערים כי אצל הילדים שלהם "הכל בסדר".
חשוב לבחון את נושא הסכנות ברשת, בין השאר, דרך פריזמה של פערים בין מרכז לפריפריה. מצד אחד, מנתוני הלמ"ס עולה כי רוב בני הנוער בארץ כיום הם בעלי גישה לאינטרנט: על אף הפערים הכלכליים הקיימים בארץ, שיעור גבוה ביותר של משקי בית מחזיקים מינוי לאינטרנט והפער בין המרכז לפריפריה בהיבט זה הוא זניח. מצד אחר, מבט השוואתי כגון זה מחייב בדיקה - אילו אלטרנטיבות יש לנוער לגלישה ברשת? לאילו אוכלוסיות קיימות אפשרויות מגוונות יותר לפעילות אחר הצהריים? בהקשר זה מראה מדד הלמ"ס כי ההוצאה הממוצעת על תרבות ובידור במרכז גדולה ביותר מפי שניים לעומת ההוצאות על סעיפים אלו בפריפריה (הגיאוגרפית והחברתית).
נתון זה אינו מפתיע. משמעותו כי לנוער מבוסס יותר יש יותר אפשרויות - חוגים, פעילויות אחר הצהריים, פעילויות תרבות, השתתפות בליגת ספורט. פעמים רבות היעדר פעילויות אחרות שעולות כסף שולח את בני הנוער במקומות אלו לבלות זמן רב יותר בעולם הווירטואלי החינמי.
לאור נתונים אלו עולה התחושה כי שאלה חשובה אחת אינה נשאלת, וטרם נבדקה לעומק: האם קיים הבדל בין נוער במרכז לנוער בפריפריה בהיבט של חשיפה לסכנות ברשת? בחברה שסועה ומרובדת כשלנו, שבה כמעט כל פרמטר - השכלה, בריאות, תוחלת חיים, יכולת השתכרות ועוד - נקבע על פי אזור המגורים, האם ייתכן כי נושא הסכנות ברשת נותר ניטרלי? האם גם בנושא זה נמצא נוער הפריפריה בסיכון גבוה יותר?
קשר כגון זה טרם נבדק לעומק. זוהי אפשרות שחשוב לתת עליה את הדעת, ובמידת הצורך לייצר לה מענים חינוכיים ראויים. מענים כגון אלו עשויים לכלול הדרכה של בני הנוער עצמם - בביה"ס, בתנועה, בקמפיין אינטרנטי. אוכלוסייה נוספת שצריכה לקבל כלים בהקשר זה היא אנשי החינוך הבאים במגע עם הנוער: איתור סימנים לפגיעה ומתן כלים להנחיה, ליווי והתמודדות. היבט נוסף הוא פיתוח מיומנויות הוריות של ליווי, בקרה ופיקוח, ובעיקר כלים לקיום שיח פתוח עם בני הנוער. הדרכים להתמודד עם הנושא רבות ומגוונות, והדרך למגר את התופעה חייבת לעבור בשיתוף פעולה בין גורמים שונים.
לכן השנה, בשבוע הגלישה הבטוחה ברשת, אני רוצה להזמין את כל הנוגעים בדבר - רשויות, מערכת החינוך, גופי חינוך בלתי פורמלי, עמותות העוסקות בנושא - להקדיש מבט מיוחד להתממשותן של סכנות ברשת עבור נוער בפריפריה. בואו נמצא דרכים להעניק לכל בני הנוער את כל הכלים שלהם הם זקוקים בעולם הווירטואלי והמשתנה תדיר: להיות הוגנים, ביקורתיים כלפי מידע או כלפי זרים, ובעיקר להיות זהירים.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "חינוך לפסגות"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו