באחת ההתבטאויות של השייח' עכרמה צברי, עוד כשהיה המופתי של פלשתין, הצהיר בתקשורת כי הוא מעדיף שירושלים תמשיך להיות שטח כבוש בידי היהודים ולא תעבור בִּנאום כחלק מפתרון מדיני. לדבריו, המוסלמים עוד יחלצו מהיהודים בכוח את העיר, אך שחרורה מידיהם במהלך בינלאומי לידי הצלבנים והנוצרים יהיה קשה הרבה יותר.
עניין שובו של ה"כיבוש הצלבני" באמצעות "חוד החנית האימפריאלי שלו" - היהודים - מקנן כשד בליבם של הרדיקלים האיסלאמים. מבחינתם שובה של הנצרות לעיר, וודאי תחייתם של היהודים בסיועה בבירתם ההיסטורית המובטחת, קוראות תיגר על הרלוונטיות של השליחות האיסלאמית ושליחותו של "חותם הנביאים", שכידוע מבטלת את קודמותיה.
ההסדר שהיה מקובל עליהם עד כה הוא הדרת היהודים מהעיר והכפפת מתפללי כנסיית הקבר לשתי משפחות איסלאמיות, שהחזיקו דורות את מפתחות הכנסייה והתירו לנוצרים - שטרם ברחו על נפשם מהמזה"ת - לפתוח את דלתותיה ולהתפלל בה. עצם הופעתם המחודשת של בני ישראל וכינון מדינתם ובירתם בירושלים משנה סדרי עולם, לכדי מצב בלתי נסבל שבו יפסיקו היהודים לשמש עדה דתית נודדת ונרדפת בעולם, שזעם אלוהים נצחי שורה עליה וסופה להתאסלם.
איום "הצלבנות היהודית" שירת הן את יסוד שנאת היהודים במדינות האיסלאם והן את המניפולציות הפוליטיות של מדינות ערב ושל הפלשתינים, בייחוד כשעשו בציונות שימוש ציני כיסוד מאחד שורות עד "האביב הערבי". לתפיסת טיפוסים כאבו מאזן ושורת מייצגי רעיונותיו, כגון השייח' עכרמה צברי, הארכי־רוצח שייח' קרדאווי ויועץ הראיס לענייני דתות שייח' אלהבאש, מיקום בירת ישראל בירושלים משמעו קריסת השלום והכרזת מלחמה על המוסלמים. לא פחות.
שום עיר קדושה לא משמשת בירה בארצות ערב והאיסלאם, אך כינונה של בירת ישראל מחדש "בארץ המבורכת" בסיוע הנצרות העולמית, באמצעות נשיא ארה"ב הנבחר טראמפ ויוזמתו להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים - היא סיוט לקיצונים האיסלאמים. לשיטתם, יביא הדבר לשינוי מעמדם של מאמיני הנצרות והיהדות (שקדמו לאיסלאם) מסטטוס של בני חסות של המוסלמים שסופם להיעלם או להתאסלם - לאדונים על הארץ. זו הסיבה שהאיסלאמיסטים מכחישים, בסתירה לקוראן ובשירות הפיקציה הפלשתינית, כל קשר של היהדות להר הבית ולירושלים, ואגב כך מכחישים את הלגיטימיות של הנצרות, שמייסדה פעל בבית המקדש העברי בירושלים. מעניין, אך המוטיבציה האיסלאמית הנוגדת את תחיית היהודים בארצם דומה לזרמים קתוליים המוכנים, מסיבות דומות, לקבל את השלטון האיסלאמי במקומות הקדושים, ובלבד שלא יכירו בתחיית היהודים בישראל ובירושלים.
בצומת היסטורית זו ידידנו ג'ון קרי שוב "דואג" לנו יותר משאנו דואגים לעצמנו. הוא "מוטרד" מחוקיות הבטחתו של טראמפ, מבעיית הריבונות, מצביונה היהודי של ישראל ומהסכנה של פיצוץ אזורי כנגדנו. בהיותו חסר חוש היסטורי וחזון לעתיד - אין קרי רואה את ההתפוררות, הנזקקות והחולשה הבין־ערבית, אינו מזהה את שוליות הבעיה הפלשתינית ועליבות טיעוניה ואינו מבין שממילא, לו יכלו הערבים לחסלנו, היו עושים זאת מזמן. המשל העממי מייחל: אלוהים שמור עלי מידידיי, מפני אויביי אתגונן בעצמי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו