כאשר לוחם יוצא לקרב, מכינים אותו בהיבטים רבים: למידת המשימה, תרגולות של מקרים ותגובות והכנה מנטלית, שממנה נגזרת התנהגותו בקרב. הוא נדרש למסירות נפש וליכולת קבלת החלטות בשטח, ושתיהן יקרו רק כאשר הלוחם יידע ויאמין שלא יופקר בשטח הלחימה, וגם לא בבית הדין.
בתודעה של חלקים נרחבים בציבור הישראלי מאז תחילת משפט אזריה נצרבה תמונה של הפקרת לוחם. תחושה זו הלכה והתעצמה, ושהותו בכלא, אם וכאשר ייגזר עליו עונש מאסר, רק תעצים את התחושה הנוראית הזו. ואם לא די בכך, עם תחושה זו יתגייס מחזור הלוחמים הבא של צה"ל, ועל כך יחשבו לוחמים רבים כאשר ישמעו את תדריך הוראות הפתיחה באש. וכידוע, עם תחושות קשה להתווכח.
איני מבקר את התחקיר הפיקודי, וצפייה בסרטון המפורסם לא גרמה לי לתחושת הזדהות עם אזריה, אך היה לי קשה מאוד לראות את צוותי הכוחות שקיבל מערך התביעה אל מול ה"פלנגות של אזריה". כשם שטרחה מערכת הביטחון לגייס תובע מן המעלה הראשונה, כך היתה צריכה לגייס סניגור מן המעלה הראשונה. אני כותב זאת לא מכיוון שסניגוריו של אזריה לא היו איכותיים, אלא מכיוון שלא גויסו על ידי צה"ל אלא בהד־סטארט. דברי הרמטכ"ל יממה לפני הכרעת הדין אכן נכונים - לוחם אינו ילד ויש לו אחריות למעשיו, ובכל זאת מדובר במציאות מורכבת מאוד. מדובר בחקירות רגישות, ועוד יותר כאשר ההד הציבורי ניזון משבבי מידע מהתקשורת ומהמדיה החדשה - הרשתות החברתיות, שמאפשרות לכל אחד להיות השופט, התליין ונואם דגול.
כלוחם וכמפקד לא יכולתי שלא להיזכר אתמול במדחת יוסף ז"ל. אמנם יש להבדיל אלף אלפי הבדלות בין מי שמת מות גיבורים לבין לוחם שהתנהגותו מוטלת בספק, אולם בדבר אחד אני מתקשה להפריד - אלפי שיחות מפקדים של מערכי חינוך לא הצליחו לטשטש את תחושת ההפקרה של הלוחם יוסף ז"ל, כאשר שם על הגבעה עמדו טובי מפקדינו.
הסיפור של מדחת לעולם לא יוכל להפוך לסיפור מעורר השראה ומוטיבציה - לאף אחד מערכי צה"ל. הוא פשוט פצע כואב ומדמם. וכך אלפי מערכי שיעור של חיל החינוך לא יצליחו לטשטש את הסערה הציבורית, שאותה חווה הנוער המתגייס היום בעקבות פרשת אזריה. התחושה היא כי גורלו נחרץ כבר בשלבים מוקדמים, וכי לא זכה לייעוץ משפטי ראוי.
אין כאן שום דבר חדש וברור שצה"ל רואה ערך בגיבוי לוחמים. לא בקלות חייל נשלח לחקירת מצ"ח על אירוע מבצעי. אך המציאות התקשורתית והרשתות החברתיות, התבטאויות הפוליטיקאים, ואפילו ויכוח בין גנרלים בדימוס – כולם גררו כאן את מערכת הביטחון לתגובה לא מידתית שהיתה בעוכריה. על טוהר המשפט מהשפעותיו החיצוניות נכתב רבות, ויש לאזריה המון נסיבות מקלות. לכן מצופה משר הביטחון שיהיה נאמן להבטחותיו ויביא לחנינה מיידית.
מערכת הביטחון לא נערכה לאירוע כזה ולהשלכותיו, וגם זה קורה. ולכן עכשיו נדרש תיקון ליקויים - חנינה והפקת לקחים.
הכותב הוא סמג"ד צנחנים (מיל')
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו