השבוע התרבות המוסיקלית העולמית איבדה אחד מסמליה הבולטים. במטוס TU-154 הרוסי שהתרסק ביום ראשון בים השחור בדרכו מרוסיה לסוריה, היו חברי להקת הצבא האדום המפורסמת. 92 נוסעים ואנשי צוות נספו באסון, ביניהם שני צוותי טלוויזיה רוסית, ו'דוקטור ליזה' – הרופאה אליזבטה גלינקה, ראש ארגון סיוע רפואי התנדבותי חובק עולם. אבל מותם של 64 חברי הלהקה – כל הרכב המקהלה וכל הרקדנים – הכתה את הציבור הרוסי בתדהמה במיוחד.
הסיבה לכך היא שמקהלת הצבא האדום היא הרבה מעבר לחבורת זמר מצליחה. היא הוקמה ב - 1928 על ידי המוסיקאי אלכסנדר אלכסנדרוב, ומהר מאוד התפתחה מהרכב קטן של 12 זמרים ונגנים למוסד מוסיקלי בקנה מידה לאומי. כבר ב - 1937 היא זוכה בגראן-פרי של התערוכה הבינלאומית בפריז. עם כניסת ברית המועצות למלחמת העולם השנייה הגיעה שעתה הגדולה של המקהלה שהופכת לאחד הסמלים הלאומיים של בריה"מ, ומתחילה לייצר אייקונים תרבותיים של השלטון הקומוניסטי. שיר "המלחמה הקדושה" שהולחן על-ידי אלכסנדרוב בימים הראשונים של המלחמה, בוצע על ידי המקהלה בתחנת רכבת במוסקבה לפני חיילי הצבא האדום שיצאו לחזית מול הנאצים, והפך להמנון המלחמה. ב-1943 אלכסנדרוב מלחין יצירה נוספת, שנבחרת שנה מאוחר יותר להמנון של בריה"מ. ב-2000 מילות הטקסט הסובייטי מוחלפות, אך הלחן נשאר ללא שינוי וממשיך להיות ההמנון של הפדרציה הרוסית של היום.
הנסיעה לסוריה לא הייתה אמורה להיות חריגה עבור הלהקה. כסמל התרבות הסובייטית, ולאחר מכן הרוסית, היא הייתה סוג של משלחת דיפלומטיה ציבורית בשירות המשטר. במשך כל שנות קיומה היא הופיעה ברחבי רוסיה ומסביב לעולם, ושידרה את העוצמה ואת החוסן החברתי הרוסי. המסר שהועבר הן לחיילים הסובייטים באפגניסטן הן בקונצרט לפני האפיפיור בוותיקן היה אחד – רק אומה גדולה וחזקה כמו העם הרוסי יכולה ליצור אומנות כה מרשימה. זה גם היה המסר במופע של המקהלה במשרדים הראשיים של נאט"ו בבריסל ב-2004...
הקו האידיאולוגי הזה מבטא אמונה כנה של רוב הציבור הרוסי בתפקידה המיוחד של רוסיה בזירה העולמית. זה בא לידי ביטוי גם בהופעות מול הקהל היהודי, בישראל ובעולם. בין המפורסמות שבהן – ביצוע ב-2015 של "אדון עולם" בשפה העברית, באירוע לציון 70 שנה לשחרור הגטו היהודי בבודפשט על ידי הצבא האדום. המסר מאחורי המופע הזה, על רקע העימות המחריף בין רוסיה למערב סביב הנעשה באוקראינה, היה ברור – רוסיה היא זו שהצילה את אירופה מנאציזם, ומייצגת את הצד המוסרי גם היום. המקהלה הופיעה מספר פעמים בישראל, והייתה אמורה להגיע גם השנה, בעוד כמה חודשים. אגב, למקהלה יש כמובן קשר יהודי – המפיק המוסיקלי הראשון שלה, שניהל את מופעיה בעשור הראשון לקיומה היה מוסיקאי יהודי בשם מיכאל שולמן. עד שהוצא להורג על-ידי המשטר ב-1937.
מותם הטראגי של חברי הלהקה בהרכב כמעט מלא – רק שלושה זמרים לא הצטרפו לטיסה הזו מסיבות אישיות – מהווה טראומה לאומית של ממש בעבור הציבור הרוסי. וזה כאשר רוסיה נמצאת באחת התקופות המורכבות שלה. על רקע של מיתון כלכלי היא מעורבת בכמה משברי מלחמה, בשטחה הריבוני ומחוצה לו. ענף התרבות תמיד היה המפלט הבטוח בשביל הציבור ברוסיה מקשיי היום-יום, במיוחד בעתות של משברים ועימותים. נקווה שהתרסקות – תרתי משמע – של אחד הסמלים של האחדות והעוצמה לאומית לא תשפיע על התמודדות של החברה הרוסית עם הקשיים והאתגרים שהיא ניצבת מולם. ולנו נותר להביע צער עמוק על מותם של אמנים מיוחדים אלה, ולמסור תנחומים למשפחות כל הנספים באסון הקשה הזה.
הכותב הינו יו"ר ליכוד רוסיה ופעיל עליה לשעבר - מיכאל לובוביקוב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו