בשנים האחרונות פועל משרד החינוך לשיפור איכות החינוך וצמצום הפערים באמצעות רפורמות ויוזמות שונות העונות על הצרכים השונים של האוכלוסיות המגוונות בישראל. תוצאות המבחן הבינלאומי טימס, אשר פורסמו אתמול, מצביעות על נסיגה קלה בדירוג במתמטיקה ומדעים, אך עדיין ניכר כי ישראל נמצאת גבוה מאוד ביחס לממוצע העולמי.
הנתונים המדאיגים יותר מצויים בפערים הגדולים על רקע בסיס חברתי, כלכלי ומגזרי. נושא הפערים החברתיים אינו חדש, הוא מוכר ומדאיג כבר שנים רבות את המערכת כולה. משרד החינוך פועל לצמצם את הפערים באמצעות תהליך התקצוב הדיפרנציאלי, המגובה גם בגב פדגוגי וניהולי באמצעות תוכנית מרום. למהלך זה חשיבות ממעלה ראשונה, משום שהוא מתחשב גם במשאבים השונים של הרשויות המקומיות. עם זאת, הפערים עדיין קיימים והם רבים ודורשים מענה.
רק לשם השוואה, בתל אביב מושקעים בכל תלמיד כ־14 אלף שקלים בשנה על ידי הרשות. סכום ראוי לכל הדעות, אבל הוא יותר מכפול מזה שמושקע בתלמיד בערד - 6,200 שקלים בלבד. הפערים מתבטאים גם בבחינות המיצ"ב, שם רוב בתי הספר שבתחתית הרשימה נמצאים בפריפריות השונות של ישראל, חברתיות וגיאוגרפיות. כמובן, אם מוסיפים להשקעה של הרשות גם את ההשקעה של ההורים, אזי הפערים הולכים ומתעצמים, הולכים ומתקבעים.
לא מדובר רק בחוסר צדק, אלא בתחילתו של פער שבהמשך מתבטא באי השוויון החברתי־כלכלי שאנחנו רואים כיום. עלינו להבין כי זוהי סוגיה בעלת חשיבות ברמה הלאומית המשפיעה על חוסנה של מדינת ישראל. סוגיה שצריכה לעמוד בראש המטרות שמציבה ממשלת ישראל כולה על כל משרדיה השונים ועליה לחזק בכל משאב שניתן את משרד החינוך, את הרשויות ואת הגופים השונים הפועלים למען חינוך ילדינו.
החינוך אינו רק מדעים ומתמטיקה או כל מקצוע אחר הנלמד בבית הספר, אלא מכלול הוליסטי המשלב מגוון פרמטרים ובראשם תחושת המסוגלות האישית, הון תרבותי ואינטלקטואלי ואנושיות. כדי לטפל בנושא הפערים, עלינו להתבונן בילדינו, בעיקר אלה החיים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, להבין את צורכיהם האישיים והקהילתיים ולהעניק להם כלים משמעותיים וישימים, כדי שיוכלו להשתלב בצורה שווה בחברה. החל מהעצמה אישית לטיפוח תחושת המסוגלות וביטחון עצמי, העצמה קבוצתית לפעול ולשנות את המציאות שבה הם חיים עבורם ועבור קהילתם, העשרה חווייתית־לימודית והעשרה תרבותית. בעזרת אלו נפתחות עבור החניכים הזדמנויות להצלחה ולמימוש הפוטנציאל, ללא קשר לסביבת מגוריהם או למצב הסוציו־אקונומי שממנו הם באים, ובראשן השכלה גבוהה ובהמשך מיצוי תעסוקתי.
כעמותה הפועלת זה 17 שנה אנו רואים את בוגרינו גדלים להיות אזרחים פעילים ותורמים ואף מנהיגים משפיעים בתחומי העיסוק שלהם. כדי לצמצם את הפערים מהיסוד נדרשת פעולה חדשנית, בעלת ראייה הוליסטית לטווח
ארוך של הקהילות השונות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית וצורכיהן, באמצעות עידוד תוכניות ומודלים שונים ליצירת מוביליות חברתית. השקעה כזו היא משתלמת לעתיד ובעלת משמעות רבה עבור חוסנה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "חינוך לפסגות", המקדמת ילדים ובני נוער בעלי פוטנציאל למצוינות המגיעים מרקע סוציו־אקונומי נמוךטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו