הגיע הזמן שתודו באמת ותקבלו אחריות. 70 שנים שיקרה המדינה למשפחות שיקיריהן נגזלו מהן, והגיע הזמן לשים לזה קץ. ההחלטה ההיסטורית שהתקבלה אתמול בממשלה היא החלטה חשובה, אך טרם נמצא פתרון מהותי.
אם נשים את סיפורי האישי בצד, ההתנהלות המדינית בפרשה היתה איטית וחסרת כל היגיון. נתגלעה כאן בעיה עמוקה ושורשית שאחריותה נופלת על כתפי הזרועות השונות במדינה - מהדרג הבכיר של מקבלי ההחלטות דאז ועד הזרועות הביצועיות.
כוונתו של רה"מ להקים צוות חקירה בעניין זה, בראשותו של השר צחי הנגבי שעושה עבודה מדהימה, היא חיובית, אך זה לא מספיק. בחודשים האחרונים הוצעו הצעות שונות לפתרון הבעיה אך הצעות אלה הן אקמול בלבד. האם, למשל, הגיוני להטריד ולהטריח את המשפחות בבדיקות דנ"א פולשניות? לא ולא.
כבר חודשים שאני מתריעה ודורשת מהמדינה לעלות מדרגה ולחשוף גם את תיקי החטיפה אשר מכונים באופן שגוי "תיקי אימוץ". חשיפת הפרוטוקולים אמנם תחשוף בפנינו את השיטה שבה פעלה המכונה המשומנת שהפרידה ילדים מהוריהם, אך לא תגלה לנו דבר באשר לגורל הילדים. לאימהות שעד היום לא יודעות היכן ילדיהן אין רצון וכוח בחיסול חשבונות עם החוטפים. הן בסך הכל רוצות לדעת מה עלה בגורל ילדיהן שאותם לא ראו קרוב ל־70 שנים.
הגיע הזמן שהמדינה תישא באחריות ותעשה צדק היסטורי עם המשפחות ותרפא את הפצע הפתוח בלב החברה הישראלית. אני קוראת לראש הממשלה להוסיף להחלטה לחשוף את הפרוטוקולים גם כוונה אמיתית לחשוף את תיקי החטופים ולשים סוף לפרשה האומללה הזו, ולא לחכות עוד 70 שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו