לוח זמנים דחוס ו"חיבוק הדוב" שבו מקדם הימין בקואליציה את בחירתו של דונלד טראמפ, ואולי גם רצון לנגח את הליכוד בעיני המתנחלים, גרמו לנפתלי בנט ולאיילת שקד לדחות את פניותיו המרומזות של בנימין נתניהו ולהעלות כבר היום לדיון את חוק ההסדרה, שנועד להותיר את עמונה על קרקע פלשתינית פרטית בניגוד להחלטת בג"ץ.
בנט פתח את היומן והבחין כי נותרו 44 ימים בלבד לפינוי הנדחה ללא הרף. אמנם בפני בג"ץ מונחת עתירה ממשלתית דחוקה לדחות את עקירת היישוב בחצי שנה נוספת, אך גם ד"ר אביחי מנדלבליט זוכר כי בדיון הקודם קיבלה המדינה ארכה עד דצמבר 2016, בתוספת הערה של הנשיא אשר גרוניס ש"אל תחזרו לכאן". רק שהלחץ הפוליטי עשה את שלו גם בשורות הליכוד ובקשת הדחייה הוגשה, אלא שלהערכת אביגדור ליברמן אין לה סיכוי של יותר מחמישה אחוזים, ואם ימתינו לה לא יהיה לבנט ולשקד מספיק זמן לאשר את חוק ההסדרה עוקף הבג"ץ.
רוב בממשלה תומך בחוק, שעודכן בעידון קל על ידי בצלאל סמוטריץ', אבל נותר בעינו. נתניהו שמר על זכות השתיקה, אך ערך לבנט ולשקד סימפוזיון אוניברסיטאי בהשתתפות מנדלבליט ויועצו המדיני יצחק מולכו, שהסבירו מה הקושי בחוק עוקף בג"ץ כזה. רק שלבית היהודי אין עניין לוותר, ובאווירה המלווה את חגיגת בחירת טראמפ אין האוזן קליטה לשיקולים יפים לממשלו של ברק אובאמה.
עתה נוצרה מין שרשרת חד גדיא: אורי אריאל וסמוטריץ' מאיימים על בנט בפירוק הבית היהודי אם לא תסוכל ההחלטה להחזיר לפלשתינים את אדמתם; ושר החינוך מגלגל את הכדור אל שרי הליכוד; והם כופים את תפוח האדמה הלוהט על ראש הממשלה, ובכנסת מובטח רוב לחוק הנמהר, ובכמה ימים התהפך ביטוי שהיה שגור עד כה בפי נתניהו כי "לא יהיה חוק הסדרה".
ככלל, חוק ההסדרה פגום. הוא מנוגד למה שלומדים בבית הספר בעמונה ובעפרה ש"לא תונה את הגר הגר בקרבך". אך אפילו תומכיו מבינים כי אפשר למצוא לו תירוץ מפוקפק רק אחרי כיבוד החלטת בג"ץ ולקראת מאבקים משפטיים על קרקעות פרטיות נוספות. החלתו עתה היא גזל לאור היום. רע, אבל פחות רע, לממשו בלי מאבק משפטי ממשי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו