בבירות העולם עקבו בעניין רב אחר מערכת הבחירות חסרת התקדים בארה"ב, וחששו מהעובדה שטראמפ חסר כל ניסיון ביחסי חוץ ולא מילא מעולם תפקיד ממלכתי. בנאומיו הציב טראמפ כמה מטרות: שיפור היחסים עם רוסיה ("אוכל להסתדר עם פוטין"), בניית חומה על הגבול עם מקסיקו למניעת כניסת מהגרים לא חוקיים, דרישה שבעלות הברית (נאט"ו, יפן וקוריאה) ישתתפו במימון ההגנה הצבאית שארה"ב מספקת להן ושינוי הסכמי סחר בינלאומיים לטובת האמריקנים. טראמפ מוכן להשתתף בקואליציות להבסת דאעש ודומיו, אך לא ישלח חיילים אמריקנים "למלחמות שאין להן שום השפעה על הביטחון הלאומי שלנו".
תחת הסיסמה "נחזיר את הביטחון לאמריקה" הציב טראמפ במרכז מדיניותו את הצורך בהבסת "הטרור הרדיקלי האיסלאמי", כפי שארה"ב הכריעה במאה ה־20 את הפאשיזם, הנאציזם והקומוניזם. הוא האשים את אובאמה וקלינטון בהופעת דאעש בזירה ובתוהו ובוהו בלוב, בסוריה ובעיראק, ואף בסירוב לקרוא לילד בשמו ("טרור איסלאמי").
השגת המטרות הללו תהיה קשה עד בלתי אפשרית, אם טראמפ אכן ינסה להפוך הכרזות בחירות למדיניות ולפעולה. השאיפה לשיפור היחסים עם רוסיה מתקבלת בבירות אירופה בחשדנות רבה, ובחשש שפוטין ינצל רפיון אמריקני, נוסף על פעילות אגרסיבית, במדינות הבלטיות ובסוריה. בניית חומה על הגבול עם מקסיקו היא מבצע הנדסי מורכב ויקר, ונשיא מקסיקו דחה כמובן את דרישת טראמפ שארצו תממן זאת. בעלות הברית אינן רוצות להשתתף במימון ההגנה עליהן, ושינויים בהסכמי הסחר הבינלאומיים דורשים שנים של מו"מ, אי־הסכמות והתמקחויות משפטיות. מאבק נגד דאעש בסוריה, בשיתוף פעולה עם רוסיה, פירושו שאסד יישאר על כיסאו ולכך מתנגדות בעלות בריתה של ארה"ב באירופה.
הנשיא החדש מתנגד נמרצות להסכם עם איראן, שאותה הוא מכנה "נותנת החסות הגדולה ביותר לטרור". הוא הדגיש פעמים רבות שאיראן קיבלה בהסכם 150 מיליארד דולר ושההסכם מעלה אותה על הדרך לנשק גרעיני. הוא הבטיח לבטל את ההסכם וכן למנוע מימון מחמאס ומחיזבאללה, שנתמכים על ידיה. דרישה זאת מכעיסה מאוד את שאר החתומות על ההסכם - חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה. בריטניה, למשל, רואה בהסכם את אחד מהישגיה המדיניים הגדולים ותתנגד לביטולו. סתירה פנימית יש בעובדה שטראמפ רוצה להתקרב לפוטין בנושא הסורי, ובד בבד לדרוש את ביטול ההסכם עם איראן, שעליו פוטין עמל וחתם.
טראמפ ייכנס לבית הלבן בעוד יותר מחודשיים. עד אז ירכיב את הקבינט שלו וינסה לגבש מדיניות. בהמשך יסתייע מאוד בעובדה ששני בתי הקונגרס יהיו בשליטה רפובליקנית. לאובאמה היה קונגרס לעומתי, שהתעמת איתו על כל צעד ושעל.
לנוכח הקשיים הרבים שטמונים בתוכניתו בתחום מדיניות החוץ, ייתכן מאוד שטראמפ יחליט להתמקד ככל האפשר בנושאי הפנים, על פי הסיסמה "אמריקה תחילה", ובמישור הבינלאומי יגבש גישה של בדלנות, כפי שכבר קרה לא פעם בהיסטוריה האמריקנית.
הכותב הוא לשעבר קונסול כללי בניו יורק ובאטלנטה, סגן ראש משלחת ישראל באו"ם ושגריר ביוון, כיום עמית בכיר במרכז בגין־סאדאת באונ' בר־אילן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו