לאה ושמחה, הוריו של סגן הדר גולדין ז"ל שהצטרפו לפמליית רה"מ בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, הציגו בגבורה גישה קשוחה ומפוכחת, שלפיה היענות לתביעה הסחטנית של חמאס לשחרור אסיריו אינה הדרך היחידה לשחרור הבנים וחוצי הגבול הישראלים שעברו לרצועה.
אכן נכון. הניסיון הוכיח שרבים ממשוחררי עיסקת שליט היו מעורבים לאחר שחרורם בפיגועים רצחניים ובהרג ישראלים, ולפיכך צו ההיגיון מכתיב שלא לחזור על עיסקת חליפין, שבה יביא שחרור ישראלי חי למות ישראלים אחרים, ובוודאי לא לשחרר רוצחים בתמורה לגופות של לוחמים.
הגישה שייצג הזוג גולדין תובעת מהאו"ם לשאת באחריות לתוצאות חטיפת בנם, שהתבצעה תוך כדי ניצול הפסקת האש שהושגה בחסותו. הבעיה היא שלחץ כזה הוא חסר תוחלת, שכן מדובר במנגנון החדור עד לשד עצמותיו בפעילים אירופאים מושחתים, המשתפים פעולה עם פעילי הטרור הפלשתינים, ובד בבד עם הזרמת כספים לחמאס באמצעות מנגנוני אונר"א הפועלים בזדון נגד ישראל.
עם זאת, משקפת גישתה האמיצה של משפחת גולדין כיווני חשיבה פרקטיים וסנקציוניים אלטרנטיביים מפוכחים, שנדונו זה מכבר בממסד הביטחוני הישראלי. השינוי הנדרש במודל המו"מ עם ארגוני הטרור ישים קץ למוטיבציות הנפשעות ולמתכונת עסקאות החליפין ההרסניות שאליהן עורג חמאס.
הניסיון להגדיר מפתחות מחייבים מראש ל"עסקאות" העתיד יצר מלכוד וחוסר גמישות. בלית ברירה ניאלץ לאמץ את חוקי הג'ונגל ההדדיים הנהוגים באזור זה מקדמת דנא לפי המשל הערבי: "לפי האופן שבו אתה מתייחס אלי, אני מתייחס אליך". סנונית ראשונה למדיניות ההדדית הזו הפגין מתאם הפעולות בשטחים, שהבהיר לחמאס בבהירות כי חוצי הגבול הם מקרים הומניטריים מובהקים. מנופי הלחץ וההידברות מול חמאס באמצעות צד שלישי כגון מצרים, טורקיה או מדינות המפרץ מקנים כושר תמרון גובר בשל הבידוד שבו נתון חמאס. גם היכולת להפעיל סגר ומנופי לחץ כלכליים מול חמאס כדי לחלץ את אנשינו השתפרה בהיעדר מקורות הברחה אלטרנטיביים לעזה.
מול הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס הציב ליאור לוטן, האחראי מטעם רה"מ להחזרת הנעדרים, יכולת לדבר בשפת חמאס וחשף כי בשל עמידתם העיקשת והטיפשית של מנהיגי הארגון נמנעת ממשפחות אסירים, חוצי גבול והרוגים מעזה, יכולת לקבל מישראל את קרוביהן. זהו מימוש מרענן של המושג העסקי הערבי "אחד תמורת אחד".
מסורת האיסלאם מתייחסת לאסירים שבידו כנכס שיש להתייחס אליו בהגינות להפקת תועלת, הכל לפי האינטרס. חג הקורבן האיסלאמי הנחגג בימים אלה נסב סביב הנרטיב, שלפיו הוקרב בעקדה ישמעאל ולא יצחק. השנה מצא החג את חמאס בימיו הקשים ביותר, כשהוא מקריב על מזבח הפנטזיות שלו אלפי ישמעאלים לשווא ובלא תמורה. פיסגת מאמציו לשחרור פלשתין ולהרס מדינת היהודים מסתכמת בנזקים ובהרוגים במימדים מפלצתיים ובגופות שני חיילים ושני אזרחים ישראלים שמצב בריאותם הנפשית אינו ברור.
בעקבות תבוסתו ובידודו מצוי עתה חמאס בדרך ללא מוצא. כפיצוי עורך הארגון מצעדי ראווה, ובהם טילים וקונטיינרים המסמלים את "השבויים" שבידיו. המסר הצפון בעסקאות שאליהן חותר חמאס מכיל ערך של נחיתות הסותר את ערך השיווק הפרסומי של הלוחם האיסלאמי, "המוג'אהד", העולה אלף מונים על לוחמי האויב. עתה מתברר הנתון המשפיל, שלפיו שווה לוחם יהודי מת יותר מאלף מחבלים איסלאמים חיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו