אינטרסים, לא ידידות | ישראל היום

אינטרסים, לא ידידות

ממשלת ישראל ספגה ביקורת על הוויתורים שהעניקה כדי לשקם את היחסים עם טורקיה, אך בריתות אינן מבוססות רק על ערכים משותפים או על ידידות. מורשת יודו־נוצרית משותפת היא נכס משמעותי, כפי שמומחש באהבה לישראל שאותה חולקים נוצרים אוונגליסטים בארה"ב. מנגד, היעדרו של אלמנט פרו־ישראלי חזק באירופה סייע בגיבוש העוינות ההולכת וגוברת של האיחוד האירופי.

כיום, אירופה ניצבת בפני מתקפה מצד הפונדמנטליזם האיסלאמי. בחזית המאבק נגד הטרור האיסלאמי ניצבת ישראל, נווה מדבר של דמוקרטיה ויציבות באזור הנשלט על ידי ברבריות.

ואולם אירופה נותרת פסיבית מול הקמפיינים הקהילתיים הגלובליים שמטרתם לבצע דה־לגיטימציה של המדינה היהודית. האיחוד מתייחס לישראל ולמשטר הפלשתיני הפושע המסית ומקדש רוצחים כשקולים מוסרית. הוא רוצה להפעיל לחץ על ישראל כך שתאמץ גבולות שאינם בני הגנה ותספק ויתורים מסוכנים נוספים. "ברקזיט" עשוי להקל את המצב במידה שיוביל להחלשת השליטה של ביורוקרטים פוסט־מודרניסטים של האיחוד, המתייחסים למדינות הלאום כשריד מימים עברו.

ממשלת נתניהו מרחיקה עצמה ממה שהיתה תלות כמעט מוחלטת בארה"ב. ישראל מקבלת בברכה בריתות המבוססות על אינטרסים משותפים. טורקיה מתאימה לקטגוריה זו, כמו גם כמה מדינות ערב. ערב הסעודית ומדינות המפרץ עשויות להיות מוכנות ליהנות באופן סמוי מנוכחות צבאית ישראלית באזור. אך אסור לנו ללקות באשליות. הוראות הדת של הפלג הווהאבי ממשיכות לקדם סטריאוטיפים מגונים של יהודים, והמוללות מלמדים את מאמיניהם שאנו צאצאים של קופים וחזירים.

למרבה הפלא, כיום אנו מוצאים את עצמנו חולקים אינטרסים משותפים עם מצרים במלחמה נגד הקיצונים בסיני, כולל חמאס. אך שוב, אל לנו להשלות את עצמנו שא־סיסי הפך לציוני.

מערכת היחסים המפתיעה ביותר שלנו היא עם רוסיה. מי יכול היה לדמיין שלקצין לשעבר בקג"ב, כיום הנשיא, תהיינה יותר פגישות שנתיות עם רה"מ הישראלי מאשר לנשיא ארה"ב? אך למרות מה שמצטייר כחיבה אמיתית בין פוטין לבין נתניהו, הדברים יכולים להשתנות בקלות.

כמו כן, השגנו התקדמות ביחסינו עם מעצמות העל המתהוות, הודו וסין, וגם עם מדינות נוספות בדרום־מזרח אסיה. ביקורו של נתניהו באפריקה הוכתר כהצלחה גדולה. אנו ממשיכים להביט אל ארה"ב כבעלת בריתנו המרכזית, ואיננו יכולים להימנע מלחלוק את חששותינו באשר לשני המועמדים לנשיאות. קלינטון תהיה מחויבת למפלגה דמוקרטית שעברה רדיקליזציה וקוראת למתן מעמד מדינה לפלשתינים ללא תנאים. דונלד טראמפ ממשיך להיות אניגמה, ואם ייבחר, אף אחד אינו יכול לצפות לאיזה כיוון ינוע. 

אפשר לומר שנתניהו הפנים היטב את הפילוסופיה של הלורד פלמרסטון, שלפיה "אין לנו בעלי ברית נצחיים ואין לנו אויבים תמידיים. האינטרסים שלנו הם נצחיים ותמידיים, וזוהי חובתנו לשמור על האינטרסים הללו". נתניהו הפעיל דיפלומטיה מתוחכמת ושימר את שאריותיהן של בריתות נשחקות, בעודו פועל להרחיב את יחסיה הדיפלומטיים של ישראל. נוסף על כך, עליו להבטיח שרק דיפלומטים באיכות גבוהה ישרתו כשליחים של משרד החוץ. כיום כמה דיפלומטים יוצאים מן הכלל משרתים בד בבד עם כוח אדם בלתי הולם באופן מחריד.

לעת עתה, רוב מדינות ערב צפויות להמשיך להיות אויבות שלנו. אך בעבר נרשמו אירועים שבהם בריתות המבוססות על ריאלפוליטיק הובילו להתגברות על מתיחויות אתניות ארוכות ימים, כפי שהיה בין גרמניה לצרפת. כאופטימיסט נצחי, אני מאמין שיבוא היום שבו שכנינו ישלימו עם קיומנו ונכדינו יחיו בהרמוניה לצידם.

ישראל מסוגלת להתנגד ללחצים הגלובליים. ארה"ב ממשיכה להיות בעלת בריתנו החשובה ביותר, והיא המדינה היחידה שבה מסורות משותפות ויחסים אישיים אכן משפיעים על מדיניות החוץ. למרבה האירוניה, אם נהפוך לעצמאיים עוד יותר, היחסים שלנו עם האמריקנים דווקא יתחזקו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר