האמירה המיוחסת לעבריין שסיים לשאת בעונש שנגזר עליו בבית המשפט - "הֶחזיר את חובו לחברה", אינה הולמת כלל וכלל את השאלה האם עבריין תנועה שחוזר על העבירה, שדם נשפך עקב רשלנותו בנהיגה, ראוי שייטול שוב את ההגה לידיו לאחר ריצוי העונש?
סוגיית החזרה להגה אחרי תאונת דרכים קשה, מצויה לא רק במישור המשפטי חברתי, אלא גם, ובעיקר, במקום של דאגה לשלום הציבור. הולכי רגל, נהגים ונוסעים, בהם ילדים, קשישים ובני כל הגילים, אין זה מעניינם שמי ששועט ברכבו בקרבתם ומסכן את חייהם, הוא מי שגרם בעבר לתאונה אך שילם עבורה, או כביכול החזיר חובו לחברה.
מי שריצה את עונשו בגין רשלנות בנהיגה אינו ראוי לרחמים בעניין חזרתו לנהיגה, וככל שרכבו כבד יותר ושעותיו על הכביש ביום רבות יותר, כך מסוכנתו לחזור להגה רבה יותר. תחושת הלב אומרת שיש למנוע ממנו המשך נהיגה, גם אם "הֶחזיר את חובו לחברה", גם אם פרנסתו תיפגע מכך.
עד כאן נגד השבתו להגה של עבריין התנועה שגרם לתאונה קשה. אלא שחשיבה עמוקה יותר חושפת את העובדה שלאדם הגורם תאונת דרכים קשה ככל שתהייה, אין מניע או כוונה ואין הוא מתכנן אותה מראש. פִּשעו ברשלנותו.
צריך לתת הזדמנות לרשלן, הזדמנות לחינוך מתקן נהיגה. אנשי מקצוע יודעים כיצד לנתח את רכיבי הרשלנות ולהבין מאין הם נובעים, אפשר שמחוסר ידע, אולי מחוסר מודעות למגבלות אנוש או למגבלות הרכב. הדוגמאות כה רבות עד שהמסגרת שהוקצתה לדעה זו לא תספיק.
החינוך מתקן הנהיגה, על חשבון המתחנך ללא סבסוד של המדינה, לא ימתין לצבירת 12 נקודות או 24, אלא יחל מיד לאחר התאונה גם בעת תקופה של פסילת רישיון נהיגה בגלל התאונה.
החינוך מתקן הנהיגה יכלול היבטי נהיגה חברתיים, טכניים ותעבורתיים, בהם תרגול בנהיגה מעשית.
החינוך מתקן הנהיגה יהיה מפוקח על ידי אנשי מקצוע, והם, בסופו של התהליך יקבעו אם ניתן להחזירו להגה ובאילו תנאים. אם ייקבע שאינו ראוי, ייאסר עליו לשמש כנהג מקצועי כל ימי חייו ובמקרים מסוימים גם כנהג של רכב קל.
הכותב הוא מנכ"ל ב.ב.ד – בטיחות בדרכים המרכז להדרכה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
