רגע. תעצרו את המוסיקה, אני רוצה לרדת מהמסלול. הוא מסתחרר לי ביממה האחרונה, ואני לא באמת מבינה על מה ולמה. אני מכירה אותו היטב, את המסלול הזה, הידסתי עליו במשך שנים בעשור השלישי לחיי, לא התנצלתי שהחיצוניות שלי הגדירה את עיסוקי, לא נעלבתי כשכינו אותי קולב. הייתי קולב נאה ודקיק ומתוח פנים ועור. גם בניינטיז ביקשו אותנו צעירות, דקיקות ומתוחות, וכולנו ידענו שחיי המדף שלנו קצרים, ושבוא תבוא העת לתלות את נעלי הסטילטו.
אז תעצרו רגע את כל הסחרחורת הזו ותנו לי לרדת מהמסלול, אני חייבת לגשת לאיילת זורר. במשך שש שנים היא הידסה על מסלולי גולברי, שילשלה לחשבון הבנק שלה מיליוני שקלים, טענה בראיונות ש"גולברי היא משפחה". אני חייבת לגשת לזורר ולהזכיר לה שגם לסופרמן היתה אמא אחרת לפניה, אם היא מבינה על מה אני מדברת, וסביר להניח שתהיה גם אחריה.
אם בהוליווד מותר להחליף שחקנית בשחקנית, גם לפרנסי גולברי מותר לאוורר ולעדכן ולעשות את החילוף, אם הוא מתבקש על פי החלטתם ומסקנותיהם. הבחירה בגינזבורג הנגישה והמחוייכת היא מדוייקת ונכונה. מאז ומתמיד כיכבה גינזבורג בקמפיינים מכווני קהל בוגר יותר. היא אם ורעיה בישראל ואופיה, בשלותה, אפילו קימורי גופה הולמים להפליא את מסר הקולקציות של גולברי.
מי שקורא לגינזבורג ילדה לא מכיר את תעשיית האופנה של ישראל. מי שלועג לסגנון הבגדים של גולברי לא מכיר את פדיונות סוף השנה שלהם. מי שמאשים באייג'יזם את החלטת גולברי להחליף את זורר בגינזבורג הצעירה לא מבין את חוקי המשחק, וצדקנותו המטרחנת לא הולמת את הילת האצילות שאפפה עד כה את זורר היפה והמוכשרת. וכן, חוקי המשחק הם נוקשים ולא קלים לעיכול, והם נושקים לתעשיית הקולנוע באופן לא מאוד מפתיע, אז בואי. איילת.
אני לא בקיאה ברזי החוזה של זורר ובסעיפי היציאה ממנו, אבל ברור לי שסוגיית השמירה על המראה החיצוני שלה מנוסחת בו לעילא ולעילא, כמו גם ההתחשבות בלוח הזמנים הצפוף שלה, שגם לה לפי מיטב הבנתי היה גבול. אז תעצרו את המסלול, אני רוצה לדעת מתי יוצא לאקרנים הסרט "בן חור". מחכה לראות את זורר משחקת שם, ואת גינזבורג - היא כבר לא ילדה, היא אם ורעיה בישראל - לובשת גולברי. ושינהג עולם הדוגמנות כמנהגו. עד עכשיו היה בסדר גמור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו